מ"ג משלי טז יז


<< · מ"ג משלי · טז · יז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מְסִלַּת יְשָׁרִים סוּר מֵרָע שֹׁמֵר נַפְשׁוֹ נֹצֵר דַּרְכּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מְסִלַּ֣ת יְ֭שָׁרִים ס֣וּר מֵרָ֑ע
  שֹׁמֵ֥ר נַ֝פְשׁ֗וֹ נֹצֵ֥ר דַּרְכּֽוֹ׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מסלת ישרים סור מרע". דרך ישרי' היא סור מרע כי הם יתבוננו בדרכם וינהגו בו באופן שימלטו מהרע בדברי' המדיניים או בדברי' העיונים ומי שירצ' לשמו' נפשו מהרע ראוי שישמור דרכו בזה האופן הנזכר:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מסלת" - דרך הישרים הוא לסור מרע, כי יתבוננו בדרכם שלא יבואו לידי נדנוד עוון. והרוצה לשמור נפשו, ישמור דרכו לבלי לכת כפי ההזדמן.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מסלת ישרים סור מרע", הישר הוא מי שטבעו נוטה אל היושר ואין לו מלחמה פנימית ברוחו כמו הצדיק, וזה יש לו מסלה כבושה וסלולה לא נמצא בה מכשול ולא יעקש דרכו ובזה יסור מרע כי דרכו סלולה מתאוות ומיצרי הלב, כמ"ש וארח ישרים סלולה, אבל מי שאין לו מסילה כבושה וצריך לילך בדרך בלתי סלול, הוא מסוכן, כי רבים לוחמים לו להטותו מדרך ולהמיתו מיתת הנפש, ומי "ששומר נפשו נוצר דרכו" בשמירה יתירה, בל יפול באחת הפחתים ובל יטה אל אורחות עקלקלות ויהיה לטרף אל יצרי הלב ואל המדות הרעות ואורבי הנפש:

ביאור המילות

"ישרים". הישר הוא מי שדרכו ישר בטבע, והצדיק הוא כובש יצרו (כנ"ל ב' י"ז).

" ומסלה", נבדל מן דרך שמורה על דרך כבושה, כמ"ש ישעיה (ל"ה ח').

" והנוצר", הוא גדול מן השומר (כנ"ל ב' י"א):
 

<< · מ"ג משלי · טז · יז · >>