מ"ג משלי טו כג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שִׂמְחָה לָאִישׁ בְּמַעֲנֵה פִיו וְדָבָר בְּעִתּוֹ מַה טּוֹב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שִׂמְחָ֣ה לָ֭אִישׁ בְּמַעֲנֵה־פִ֑יו
וְדָבָ֖ר בְּעִתּ֣וֹ מַה־טּֽוֹב׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"במענה" - ענין אמירה, כמו (משלי טז): "ומה' מענה לשון".
מצודת דוד
"שמחה" - כל איש ישמח באמרי פיו, כי יומתק לו עצת נפשו. אבל דבר בעתו מה מאוד הוא טוב.
ור"ל: אף אם לו יהיה עצת נפשו בהשכל, ואף אם הצליח בהעצה ההיא בדבר כיוצא בו, מכל-מקום אין כל העתים שוות, ואולי היועצים יגלו אזנו לאמר 'לא עת עתה לעשות כזאת'.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •