מ"ג משלי טו כב


<< · מ"ג משלי · טו · כב · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הָפֵר מַחֲשָׁבוֹת בְּאֵין סוֹד וּבְרֹב יוֹעֲצִים תָּקוּם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הָפֵ֣ר מַ֭חֲשָׁבוֹת בְּאֵ֣ין ס֑וֹד
  וּבְרֹ֖ב יוֹעֲצִ֣ים תָּקֽוּם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפר מחשבות באין סוד" - בלא עצה לא תקום מחשבה

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו כב): "הפר", (משלי טו כג): "שמחה" - שנים דבקים. "סוד" - ענין עצה, פירוש: שאחרים יפרו מחשבות החושבים בעבור כי אין עצה, ובעבור "יועצים" "תקום" מחשבת הנועצים, ותבא "שמחה לאיש" היועץ, בבא "מענה פיו", "ודבר" העצה שיבא "בעתו" - "מה טוב" לנועצים.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפר מחשבות". הנה בסבת שלא היה סוד ועצה בדב' יופרו המחשבות בו רוצה לו' שלא יצאו לפועל ובהמצא רוב יועצים בדבר להגיע אל המבוקש תשוב המחשבה שחשבו בעשיית הדבר ההוא:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"סוד" - ענין עצה, שדרכו להיות בסוד לבל יודע, או שהעצה היא למעשה כיסוד לבנין. 

מצודת דוד

"הפר" - מחשבות האדם יופר ויבוטל כשלא יועץ עצמו עם יועצים להמתיק סוד. אבל ע"י הרבה יועצים תקום המחשבה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הפר מחשבות באין סוד", כבר בארתי כי יש הבדל בין מחשבה עצה תחבולה, שכל צדדי האפשר שיעלו על לב איש במחשבתו נקראו "מחשבות", ואם מתיעץ ובוחר עצה אחת מה שיעשה, זה נקרא "עצה", ואם מתיעץ קישור עצות הרבה זה אחר זה, שבאם לא ישיג מבוקשו ע"י עצה האחת יעשה השניה זה נקרא "תחבולה", והמחשבות שיעלו בלבו צריך לשמרם בסוד כי אם יגלה אותם יופרו ע"י אויבים או דורשי רעתו ולא תצליח העצה שתעלה בידו מן המחשבות ההם, ואז צריך לעצות רבות שבאם תופר עצה אחת יעשה האחרת, כמ"ש על בתחבולות תעשה לך מלחמה, ולזה צריך "רוב יועצים", שאז הגם שתופר עצת יועץ אחד "תקום" עצה אחת מן העצות הרבות:

ביאור המילות

"מחשבות עצה". למעלה (י"א י"ד)" תקום", פי' תקום עצה:
 

<< · מ"ג משלי · טו · כב · >>