מ"ג משלי טו יט


<< · מ"ג משלי · טו · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דֶּרֶךְ עָצֵל כִּמְשֻׂכַת חָדֶק וְאֹרַח יְשָׁרִים סְלֻלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דֶּ֣רֶךְ עָ֭צֵל כִּמְשֻׂ֣כַת חָ֑דֶק
  וְאֹ֖רַח יְשָׁרִ֣ים סְלֻלָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דרך עצל כמשוכת חדק" - דומה בעיניו כאלו הדרכים גדורים לפניו בגדר חדקים

"משוכת" - גדר כמו הסר משוכתו (ישעיהו ה) חדק קוצים

"ואורח ישרים סלולה" - כבושה ומופנה ומדרש אגדה דרכו של עשו כקוץ זה הנסבך בגיזת צמר אם תטלהו מכאן הוא מתערה בכאן כך אין אדם יכול לצאת ידי עלילותיו בלא ממון

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(משלי טו יט): "עצל" - בכל מקום רשע.

פירוש: דרך עצל כאילו סבובה משוכת חדק קוצים, שאינו יודע לצאת ממנה.

"סלולה" - כענין (ישעיהו נז יד): "סולו סולו המסלה" פירוש: הרימו ההרמה, ורומז על הציונים הרמים כדי שלא יטעו ההולכים עליה, וכן (דניאל יא טו): "סוללה", כאילו יש לה ציונים סלולים ללכת דרך ישר.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דרך עצל". הנה דרך העצל היא אצלו כמו גדר קוצים שההליכה עליו בקושי ויוזק המתהלך בו בכל המקומות שתדרך כף רגלו ואמנם ארח האנשים הישרים בפעולותיהם שאינם עצלים היא סלולה ודרוכ' ילכו בה בקלות ואפשר שירצה בזה והוא הנכון דרך העצל בחקירות העיוניות מחקור בהם מחקר ראוי היא קשה לו כמו הדריכה במשוכת הקוצים וזה כי תמיד ימצא מי שזה ענינו בדרך חקירתו ספקות וערבובים לא יתכן לו היציאה מהם כי לא הקדים כל אותם המחשבות לעיין בהם ולברור הצודקת מהבלתי צודקת ואמנם דרך הישרים שדורכים בחקירותיהם ביושר ולזה יקדימו תחלת כל המחשבות הנופלות בדרוש ההוא ויבררו הצודקת מהבלתי צודקת היא סלולה ודרוכה לא יתנגפו רגליהם בה ולא יכשלו בהליכתם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כמשוכת" - ענין גדר, כמו (ישעיהו ה): "הסר משוכתו".

"חדק" - מין קוצים, כמו (מיכה ז ד): "טובם כחדק".

"סלולה" - ר"ל שממשמש בו הרבה להסיר אבני המכשול, ודוגמתו (משלי ד): "סלסלה ותרוממך". 

מצודת דוד

"דרך עצל" - במקום אשר ידרוך העצל, ידמה לו כאלו גדר של קוצים לפניו ומעכבו ללכת בו, כי לגודל העצלות ימצא מניעות לכל מעשיו. אבל אורח ישרים' הוא להם דרך סלולה וכבושה, כי ימצא צדדים לבטל המניעות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דרך עצל כמשוכת חדק וארח ישרים סלולה" יש הבדל בין דרך ובין אורח, שהדרך הוא הדרך הגדול ההולך מעיר לעיר, והארח הוא המהלך מעיר לכפרים, ואמר שהעצל יתעצל ללכת, וגם "הדרך" הגדול שהולכים בו רבים ידמה בעיניו כאילו יצטרך ללכת על "משוכת חדק", שקשה לעבור מצד שהוא משוכה וגדר וסכך, ומצד שהמשוכה היא של חדק הנוקב רגלי העובר, "והישרים" גם "הארח" הבלתי קבוע לרבים היא "סלולה", כאילו היא מסלה ישרה ונוחה לעבור, ומה שהגביל עצל נגד "ישרים" הוא מצד הנמשל שיכוין בהעצל מי שמתעצל ללכת בדרך החכמה, שנדמה בעיניו גם דרכה הקבוע כאילו מלא קוצים, שחושב שא"א לו לכבוש תאוותו ולהלוך נגד יצרו, וכ"ש שלא ילך באורחותיה הפרטים, אבל "הישרים" שגדר ישר הוא שלבו ישר ונוטה לטוב, גם "הארח" הפרטי שילך בו בדרך החסידות והצדקה היא "סלולה", כי לא ילחמו עמו התאוות ויצרי לב אחר שלבו ישר, כנ"ל ההבדל בין צדיק וישר:

ביאור המילות

"דרך ארח". הבדלם למעלה (ב' י"ג).

" ישרים", למעלה (א' ג' ב' ז', י"א ג' ט'), ובכל הספר:
 

<< · מ"ג משלי · טו · יט · >>