פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אִ֣ישׁ חֵ֭מָה יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן
  וְאֶ֥רֶךְ אַ֝פַּ֗יִם יַשְׁקִ֥יט רִֽיב׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש חמה יגרה מדון" - אדם שאין מעצור לרוחו להאריך חמתו יגרה מדון

"וארך אפים" - שאינו ממהר להנקם ולריב

"ישקיט ריב" - שהוא כלה ושקט מאליו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

(משלי טו יח): "יגרה" - מענין (תהלים לט יא): "מתגרת ידך".

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"איש חמה יגרה מדון". האיש הכעסן יגרה מדון במקום שיש שלום ואמנם מי שהוא מאוחר הכעס ישקיט הריב והמדון ויהיה סבת השלום:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"איש חמה יגרה מדון", יש הבדל בין ריב ובין מדון, המדון הוא שמדיינים על איזה דבר והדבר שמדיינים עליו הוא סבת הריב, וריב כולל כל מריבה שתהיה, ואמר איש מדנים לחרחר ריב, מי שבטבעו לטעון טענות ולמצוא דיני דינים, הוא מחרחר ריב, "ואיש חמה יגרה מדון", ואמר להלן (כ"ט כ"א) איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע, ומבואר אצלנו ההבדל בין אף לחמה שהחמה היא תבער הכעס הפנימי והאף הוא הכעס החיצוני, ולקמן באר "שאיש אף" ע"י שרוצה להרע לחברו "יגרה מדון", וימצא איזה עלילה לבקש דין, "ובעל חמה" שחמתו בוערת בלבו ביתר שאת "הוא רב פשע", וירע לחברו בלא דין ומדון, רק ברצח וחמס, ופה אמר שלפעמים איש "חמה יגרה מדון", וירצה לכלות חמתו ע"י המדון ובדרך משפט, ומן המדון הלא יעורר ריב, אמנם כשהצד השני הוא "ארך אפים", וישיב לו מענה רך, ומענה רך ישיב חמה, אז "ישקיט ריב", כי יפייס אותו בדברים רכים, והגם שבא המדון ע"י חמה ישוב החמה וישקוט הריב:


ביאור המילות

"מדון, ריב". הבדלם למעלה (י' י"ב).

" חמה אף", למעלה (פסוק א'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איש חמה" - מי שדרכו לכעוס יגרה מריבה עם בני אדם, אבל המאריך אף ואינו ממהר לכעוס, ישקיט בזה את המריבה.

מצודת ציון

"יגרה" - מלשון תגר וחרחור, כמו (דברים ב): "ואל תתגר בם מלחמה".

"מדון" - מלשון דין ומריבה.

<< · מ"ג משלי · טו · יח · >>