מ"ג משלי טו כ


<< · מ"ג משלי · טו · כ · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּכְסִיל אָדָם בּוֹזֶה אִמּוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּ֣ן חָ֭כָם יְשַׂמַּח־אָ֑ב
  וּכְסִ֥יל אָ֝דָ֗ם בּוֹזֶ֥ה אִמּֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו" - גורם לאמו שמבזים אותה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בן חכם". הבן שהוא חכם ישמח האב שמשער בענין שלימו' חכמתו יות' מהאם, והאדם הגדול שהוא כסיל הוא בוזה אמו כי אליה ייוחס יותר רוע מוסרי מפני שקדו תמיד אצלה בקטנותו או ירצה שהו' בוזה גם אמו והוא הנכון:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

" ישמח אב" - בראותו אותו במושב החכמים.

"בוזה אמו" - כי דרך נשים לגעגע על בניהן ולמנוע מהם שבט מוסר, והבריות מבזין אותם לומר ארור שזה גדל.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בן חכם ישמח אב", כבר אמר זה למעלה (י' א') בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו, ושם מדבר מה שיהיה מעצמו שע"י חכמה ישמח האב וע"י הכסלות תוגת האם, ופה מדבר על עת שיגדל הבן, שאז בן החכם שנוחל חקי החכמה והולך בם, ישתדל לשמח את אביו בטוב מעשיו, שזה ג"כ מחקי החכמה לשמח את יולדיו, והכסיל הנמשך אחר תאוותיו, מבזה את אמו בפועל, שזה ג"כ מן הכסילות לבזות אותה על שתוכיחהו על דרכיו:

ביאור המילות

"וכסיל אדם", דייק במלות אדם, שיצא מכלל בן נכנע להוריו, והוא אדם מופרד לעצמו:
 

<< · מ"ג משלי · טו · כ · >>