מ"ג משלי ח לו


<< · מ"ג משלי · ח · לו

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽ֭חֹטְאִי חֹמֵ֣ס נַפְשׁ֑וֹ
  כׇּל־מְ֝שַׂנְאַ֗י אָ֣הֲבוּ מָֽוֶת׃


רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחוטאי חומס נפשו". ואשר חוטא לי שלא ילך במוסרי להתישר להשגתי הוא עושק השלימות מנפשו וכל מי שישנא אותי וירחיקני הוא אוהב המות וההפסד המוחלט כי אליו דרכו לפי שמי שישנא התבונה ישנא גם כן החכמה וזה בלתי צריך אל באור:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"וחטאי" - אבל החוטא לי וממאס בי הוא בעצמו גוזל נפשו, כי מאבדה.

"כל משנאי וגו'" - כפל הדבר במילים שונות.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחוטאי", אבל החוטא נגד חקי החכמה, "חומס נפשו" עושה חמס אל החלק הנפשי שלו, שכל חיותה היא מלחם החכמה ושקויה, "וכל משנאי", ומי ששונא את החכמה ומשניאה, "אהבו מות". אחר שהחכמה היא החיים כמ"ש כי מוצאי מצא חיים א"כ השונא אותה שונא את החיים ואוהב את המות:

 

<< · מ"ג משלי · ח · לו