מ"ג משלי ח כ

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּך בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֹֽרַח־צְדָקָ֥ה אֲהַלֵּ֑ךְ
בְּ֝ת֗וֹךְ נְתִיב֥וֹת מִשְׁפָּֽט׃

רלב"ג

לי "ההליכה באורח הצדקה" והיושר, "בתוך נתיבות" שיהיו ל"משפט" שיבאו לאמת דבריו וסותרו, והיה שם מחשבות יקימו כל אחד מהדרכים ההם.

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"אהלך" - אני מוליך את האדם בדרך צדקה וגו'.

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"בארח צדקה אהלך", השם ינהג עם שומרי תורתו בשני מדות, במדת משפט ובמדת צדקה, והתבאר אצלי כי ההנהגה שינהג ה' עם הצדיקים לפי זכותם וצדקתם זה נקרא משפט, שהוא כפי הדין והטובה היתירה שייטיב ה' לצדיקים נוסף על זכותם מצד הצדקה העליונה שלא תשקיף על הזכות והכשרון זה נקרא צדקה, ויש הבדל בין ארח ובין נתיב, שהארח ילכו בו רבים, והנתיב ילך בו יחיד, ומדת המשפט ילך בנתיב היחיד, כי בו ישקול לכל יחיד שכרו ביחוד לפי הנתיב שהלך בו ביחוד ולפי מעשיו, ומדת הצדקה תלך בארח כללי כי לא תשקיף על מעשה כל יחיד, עפ"ז תאמר החכמה העליונה כי בהנהגת הצדיקים "אהלך בארח צדקה" לתת להם טובות מצד הצדקה העליונה ובארח נסיי ופלאיי, וגם "בתוך נתיבות משפט" לשקול לכל אחד שכרו כפי מעשיו בנתיב אשר הלך ופעל ועשה ועי"כ.

ביאור המילות

"ארח, נתיבות", עי' למעלה (א' ט"ו), "צדקה, משפט". כשבאים אצל ה' יהיה המשפט מה שיעשה בהשקף על מעשה ב"א, והצדקה היא מה שיעשה מצד אלהותו בלא הקדמת המעשה והזכות (ישעיה סי' נ"ט):

<< · מ"ג משלי · ח · כ · >>