פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אני אהביה [אהבי] אהב ומשחרי ימצאנני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֲנִי אהביה [אֹהֲבַי] אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֲ֭נִי אהביה אֹהֲבַ֣י אֵהָ֑ב
  וּ֝מְשַׁחֲרַ֗י יִמְצָאֻֽנְנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אהב" - כמו אאהב

"אהבי" - אהביה כתיב אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן

"ימצאנני" - נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אני אוהביה אהב". ר"ל שלא ימצא מי שאינו אוהבה אך מי שהוא אוהבה וחושק בה יטרח לעמוד על אמתתה והוא ימצאה מפני היותו משחר ודורש אותה תמיד:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אני אהבי אהב", מי שכבר דבק בחכמה לאהבה אותה, תאהב החכמה גם אותו ותגלה לו סודותיה כאשר יגלה האוהב סודותיו לאהובו, ותצרהו מכל חטא כמ"ש אהבה ותצרה, כאשר ישמור האוהב את אוהבו, "ומשחרי ימצאנני", ומי שלא קנה עדיין חכמה רק שמשתדל אחריה ומשחר אותה בכל בקר ומבקשה, ימצא אותה ע"י עזר ה':


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אוהבי אהב" - אוהב אני את האוהבים אותי.

"ומשחרי" - הדורשים להבין אמרי ימצאו בי טעמים הרבה.

מצודת ציון

"אהב" - כמו אאהב.

<< · מ"ג משלי · ח · יז · >>