פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־יֵ֣שְׂטְ אֶל־דְּרָכֶ֣יהָ לִבֶּ֑ךָ
  אַל־תֵּ֝֗תַע בִּנְתִיבוֹתֶֽיהָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל ישט". אל יטה לבך אל דרך האשה הזרה הזאת המביאה להמשך אל התאוות ואל תהיה טועה בדרכיה:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל ישט אל דרכיה לבך", הדרך הוא דרך הרבים, והנתיב הוא נתיב היחיד, שלא לבד שלא ישט לבך אל דרכיה דהיינו לזנות עמה, כי גם "אל תתע בנתיבותיה", שלא תטעה ללכת בנתיבות הקטנות שלה, כמו לדבר עמה ולהסתכל בה, שיוכל להיות שיאמר בלבו שמובטח שלא יחטא ויקבל שכר, כמ"ש ניזול אפתחא דזונות וניכוף יצרא ונקבל אגרא, שזה נתיב קטן מדרכיה:


ביאור המילות

"דרכיה, נתיבותיה". הבדלם למעלה (א' ט"ו):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל ישט" - אל יסור לבך אל הדרך ההולך לבית הזונה, ואל תתע מדרך הישר ללכת בנתיבותיה.

מצודת ציון

"ישט" - ענין נטיה והסרה.

"תתע" - מלשון תועה.

<< · מ"ג משלי · ז · כה · >>