מ"ג משלי ו יז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֵינַיִם רָמוֹת לְשׁוֹן שָׁקֶר וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר
  וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשון שקר". שהוא אוהב לדבר שקרים והידים שופכות דם נקי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"עינים רמות" - זה המתגאה המרים עיניו כלפי מעלה, לא כדרך שפלי הרוח אשר ישפילו עיניהם להסתכל כלפי מטה.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"עינים רמות", חשבם שנית בפרטות לרע יותר, נגד קורץ בעיניו מוסיף "עינים רמות" שהוא הגאוה שיתגאה נגד האמונה, נגד הולך עקשות פה מוסיף "לשון שקר", שהלשון מורה תמיד על הבינה שמנגד נגד החכמה בראיות של הבינה ובהיקשים מתעים, נגד מורה באצבעותיו אומר "ידים שופכות דם נקי":


 

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

עינים רמות לשון שקר וידים שופכות דם נקי. [עינים רמות] זו גסות הרוח, הפך "ושח עינים יושיע" (איוב כב, כט). וניכרת בעינים, כמא דאת אמר: "גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל" (תהלים קא, ה), ["אתו"] כתיב, אמר הקב״ה: אין אני והוא יכולין לדור בעולם, כמו שמפורש בערכין (טז, א). והפליגו במדה זו, עד שאמר (סוטה ד, ב): כל שיש בו גסות הרוח כאלו עובד ע״ז; כתיב הכא: "תועבת ה׳ כל גבה לב" (משלי טז, ה), וכתיב התם: "לא תביא תועבה אל ביתך" (דברים ז, כו). והנה שלמה הקישה לשפיכות דמים, וכן מצינו באותו כהן שנשא גרושה שקראו בנו "גבה עינים". והנה בגסות הרוח כתיב: "תועבת ה׳ כל גבה לב" (משלי טז, ה), ובגילוי עריות כתיב: "כי את [כל] התועבות האל עשו" (ויקרא יח, כז), הנה ששקול גסות הרוח כמו הג׳ עבירות הגדולות שנאמר בהם יהרג ואל יעבור. והמבקש ימצא ספרים מלאים על כל גדותיו מדברים ברוע המדה הזאת. ומליצי המוסר האריכו בזה ועת לקצר.

לשון שקר. גם זו רעה חולה, והלא עידי השקר הרג ר׳ שמעון בן שטח את בנו על ידיהם‏[1]. מה כתיב בתריה? וידים שופכות דם נקי. לב חורש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה (פס' יח):

<< · מ"ג משלי · ו · יז · >>


  1. ^ ראו סנהדרין מ"ד ע"ב רש"י ד"ה דבעיא מיכסא.