פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יְהִי מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יְהִֽי־מְקוֹרְךָ֥ בָר֑וּךְ
  וּ֝שְׂמַ֗ח מֵאֵ֥שֶׁת נְעוּרֶֽךָ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך" - היא התורה שלמדת מנעוריך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


יהי המקור שתדלה ממנו "ברוך", כי המים הנובעים ממנו תמיד לא יכזבו והם הנוזלים שתקח מתוך בארך והוא השכל הפועל ושמח וגו' אשר תמצא לך מהמוחשות בדרוש דרוש מה שתעזר בו לדעת ההקדמות הראשונות המובילות אל הדרוש ההוא:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יהי מקורך ברוך", המקור מציין המקום שמשם יתחיל נביעת המעין המתפשטים בעומק האדמה, ויציין במליצה שהשכל שלך יהיה ברוך כי תמצא שכל טוב מה', "ושמח מאשת נעוריך" שהיא התורה שקבלת בנעוריך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהי מקורך ברוך" - אשתך תהא ברוכה וחביבה בעיניך, ושמח מאהבת אשת נעוריך.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולפי שכינה הבנים במעיינות ופלגים, כינה כמו כן את אשתו במקור באומרו: יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. וטעם מקורך, כמו "רחם רחמתים" (שופטים ה, ל). ואמרו ז״ל (יבמות סג, ב), אין אדם מוצא קורת רוח אלא מאשתו ראשונה, שנאמר: ושמח מאשת נעוריך.

פירוש על דרך המדרש

וטעם יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך, כי תהיה שמח בימי הזקנה על שלמדתה בימי הנעורים.

<< · מ"ג משלי · ה · יח · >>