פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַל תְּקַנֵּא בְּאִישׁ חָמָס וְאַל תִּבְחַר בְּכָל דְּרָכָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַל־תְּ֭קַנֵּא בְּאִ֣ישׁ חָמָ֑ס
  וְאַל־תִּ֝בְחַ֗ר בְּכׇל־דְּרָכָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל תקנא באיש חמס" - לעשות כמעשיו אם תראהו מצליח

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תקנא באיש חמס". להתאוות ולחמוד ולעשות כמוהו לחמוס האנשים ולא תבחר בשום דרך מדרכיו כי זה יביאך לחטוא במה שהוא חוטא. והמשל כי איש החמס ישלח מנחה גדולה למלך או לשר ויכבדוהו, ואם ירצה האדם לעשות כן לא ימצא לו ויצטרך לו לעשוק ולחמוס האנשים, וכן הענין בשאר דרכיו אשר הם לו מפני היותו איש חמס,

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תקנא", מצוהו בל ילך בדרך איש חמס שכולל כל החומס נפשו ונוטה מדרך הטוב, ומצוהו שלא יטה אחריו לא מחמת שיקנא בהצלחתו, שעז"א "אל תקנא באיש חמס", ולא מחמת שיבחר בדרכיו מצד הבחירה שטובו דרכיו בעיניו, שעז"א "אל תבחר בכל דרכיו" ומפרש שהחומס נפשו יצוייר בארבעה פנים, ומזהיר על כולם,

  • א) הנלוז מן היושר מצד בינתו כי היושר הוא בבינה, ועז"א.
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באיש חמס" - בהצלחת איש חמס.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו — לומר כאשר עשה לי כן אעשה לו כי תועבת ה׳ נלוז, הוא הנוטה והסר מהדרך הישרה, ועל כן אמר אחריו, ואת ישרים סודו. פירש ראב"ע ז"ל: יודע סודו ועצתו ממה שהוא גוזר להביא על הרשע. ונוכל לפרש לפי מה שאמר: אל תקנא באיש חמס אף על פי שהשעה משחקת לו, ואל תבחר בכל דרכיו אף על פי שמצליחים. חזר ואמר: כי תועבת ה' נלוז [ואת ישרים] סודו, העלתו בעולם הזה ידוע לישרים לומדי ספר הישר, והוא התורה שנאמר בה (דברים ז י): "ומשלם אל שונאיו אל פניו להאבידו", וכאשר תרגם אנקלוס. וראיתי מפרש סודו כמו 'חנו', ולפעמים אדם רואה שני בני אדם יפים בצורה, והאחד נושא חן בעיני כל רואיו יותר על חבירו, ואין ידוע מה תוספת לאחד על חבירו ובאיזה דבר הוא נושא החן זה על זה, על כן יקרא סוד, וכן קורין בערב למי שחוט של חסד משוך עליו בסר, ויהיה שקול סודו עם מה שכתוב לפניו: כי תועבת ה' נלוז ואת ישרים סודו, אלו מתועבות ומשוקצות ואלו בעלי חן וחסד.

עוד טעם אחר, כי שתי צורות באדם: צורה השכלית הנקראת אלצורה אלעקלי״א, וצורה המתוארת הנקראת אלקאטיטיאה, המתוארה נראית והשכלית נעלמת; וכשתראה השכלית על הפנים, ישא האדם חן וחסד בעיני כל רואיו. ובעבור שנראית על פניו הצורה הנעלמת והנסתרת, קראהו הערב בסר:

<< · מ"ג משלי · ג · לא · >>