פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות משלי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א
  לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי אם לבינה תקרא" - ולא תחשוב שהשגתם נמנעת ממך מצד שלא יצאו אל הידיעה בה מדברים עצמיים, אך תדע באמת שאם תחשוק להשיג הבינה חשק רב, כדרך שתקרא ותתן קולך לבינה, כמו שיקרא האדם מי שירצהו ויחשוק בו -

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי אם לבינה תקרא", הבינה הוא מה שמתבונן מעט מעט ומוסיף דעת להוציא דבר מדבר, וצריך שתקרא אל הבינה ותזמינה אליך, שתשים לבך לכל דבר חכמת בינה לשקוד עליו להבין טעמו, "והתבונה" היא ציור התבונה הכללית שכולל כל הדברים, שא"א שיקרא אליה כי רחוק מן האדם להבין כל תעלומה ולמצוא כל דברי חפץ, רק "יתן קולו לתבונה" כקורא מרחוק להשיג מה שיהיה ביכלתו להשיג מהתבונה הכללית:


ביאור המילות

"לבינה, לתבונה". שם תבונה כולל התבונה הכללית אשר כבר התבונן על כל הדברים בכלל, והבינה הוא ההבנה בחלקי הענינים, וכבר התבאר (א' כ') שנתינת קול הוא פחות מן הקריאה, שהקורא ידבר עם הנקרא ויכוין אליו ביחוד, וזה לא יתכן עם התבונה הכללית שהיא מתעלמת מן האדם רק יתן קולו אליה מרחוק:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי אם" - כאשר תקרא לבינה להתקרב אליה.

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)


כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולךפירש רבינו יונה ז"ל, שיתפלל על החכמה מפני אלהיו שיצליח בה ושישיג אליה, וזה טעם תקרא, כמה דאת אמר: "ובימי אקרא" (תהלים קטז ב). ורז"ל (ברכות נז א) דרשו כי אם לבינה כמו "אֵם" בצרי.

<< · מ"ג משלי · ב · ג · >>