מ"ג מלכים א כ לט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עֹבֵר וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר עַבְדְּךָ יָצָא בְקֶרֶב הַמִּלְחָמָה וְהִנֵּה אִישׁ סָר וַיָּבֵא אֵלַי אִישׁ וַיֹּאמֶר שְׁמֹר אֶת הָאִישׁ הַזֶּה אִם הִפָּקֵד יִפָּקֵד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ אוֹ כִכַּר כֶּסֶף תִּשְׁקוֹל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֤י הַמֶּ֙לֶךְ֙ עֹבֵ֔ר וְה֖וּא צָעַ֣ק אֶל־הַמֶּ֑לֶךְ וַיֹּ֜אמֶר עַבְדְּךָ֣ ׀ יָצָ֣א בְקֶרֶב־הַמִּלְחָמָ֗ה וְהִנֵּֽה־אִ֨ישׁ סָ֜ר וַיָּבֵ֧א אֵלַ֣י אִ֗ישׁ וַיֹּ֙אמֶר֙ שְׁמֹר֙ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֔ה אִם־הִפָּקֵד֙ יִפָּקֵ֔ד וְהָיְתָ֤ה נַפְשְׁךָ֙ תַּ֣חַת נַפְשׁ֔וֹ א֥וֹ כִכַּר־כֶּ֖סֶף תִּשְׁקֽוֹל׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה איש סר" - מן הדרך אלי

"ויבא אלי איש" - שבוי מן המלחמה

"אם הפקד יפקד" - אם יברח לשון (במדבר לא מט) לא נפקד ממנו איש לשון חסרון

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"והוא צעק" - כאלו קובל על המכות אשר הוכה ממי שהפקיד בידו האיש

"אם הפקד יפקד" - אם יברח ויהיה נחסר כמו (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש

"תשקול" - לידי תשקול לפרוע בעדו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובזה מ"ש הנביא אל המלך "עבדך יצא בקרב המלחמה" וכו', לא בדה ספור בדוי לעצמו, רק דברים שהיה, כי הנביא היה ג"כ במלחמה, והאיש מלחמה ה' שמו הביא אליו איש שהוא בן הדד שנתנו ה' אל כלל ישראל והנביא בתוכם לשמרו, ואמר שאם יפקד, יענשו, או בגוף כמו שנהרג אחאב והוכה הנביא, או בממון כמו שנבוזו ישראל אח"כ מחיל ארם, ועז"א "והיתה נפשך" וכו' "או כסף תשקל":