מ"ג מלכים א כ לג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָאֲנָשִׁים יְנַחֲשׁוּ וַיְמַהֲרוּ וַיַּחְלְטוּ הֲמִמֶּנּוּ וַיֹּאמְרוּ אָחִיךָ בֶן הֲדַד וַיֹּאמֶר בֹּאוּ קָחֻהוּ וַיֵּצֵא אֵלָיו בֶּן הֲדַד וַיַּעֲלֵהוּ עַל הַמֶּרְכָּבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָאֲנָשִׁים֩ יְנַחֲשׁ֨וּ וַֽיְמַהֲר֜וּ וַיַּחְלְט֣וּ הֲמִמֶּ֗נּוּ וַיֹּֽאמְרוּ֙ אָחִ֣יךָ בֶן־הֲדַ֔ד וַיֹּ֖אמֶר בֹּ֣אוּ קָחֻ֑הוּ וַיֵּצֵ֤א אֵלָיו֙ בֶּן־הֲדַ֔ד וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ עַל־הַמֶּרְכָּבָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו" - ינחשו לשון מנחש אמרו כיון שנפלו דברי שלום בפיו אפילו שלא במתכוין סימן טוב הוא זה וימהרו להחזיק הדבר "ויחלטו" - לשון צמיתות כרתו הדבר מפיו שלא יחזור בו והה"א של הממנו נוטה במסורת לשתי התיבות כאלו נכתב ויחלטוה ממנו אם ממנו יצא הדבר בכוונת הלב

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"והאנשים" - עבדי בן הדד

"ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו" - רצה לומר בשמעם שאמר אחי הוא היו מחזיקים הדבור לניחוש וסימן טוב ולזה מהרו והחליטו הדבור היוצא ממנו וחזרו ואמרו גם המה אחיך בן הדד 

מצודת ציון

"ינחשו" - מלשון נחוש וסימן טוב וכן (בראשית ל כז)נחשתי ויברכני ה ורוצה לומר ביאתך לי לסימן טוב ויברכני ה'

"ויחלטו" - התרגום של לצמיתות (ויקרא כה כג) הוא לחלוטין וענינו דבר המתקיים מבלי השתנות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והאנשים". לא האמינו מתחלה שאמר זה בלב שלם, וחשבו שהוא דרך צחוק: "וינחשו הממנו", והתחילו לנחש ולנסות

אם יצאו הדברים ממנו בלב שלם, אבל "וימהרו ויחלטו ויאמרו אחיך בן הדד", כי תיכף החליטו הדבר לאמת, כדי שלא יוכל לחזור, והוא קחהו על המרכבה: