מ"ג מלכים א א טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתָּבֹא בַת שֶׁבַע אֶל הַמֶּלֶךְ הַחַדְרָה וְהַמֶּלֶךְ זָקֵן מְאֹד וַאֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית מְשָׁרַת אֶת הַמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתָּבֹ֨א בַת־שֶׁ֤בַע אֶל־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחַ֔דְרָה וְהַמֶּ֖לֶךְ זָקֵ֣ן מְאֹ֑ד וַאֲבִישַׁג֙ הַשּׁ֣וּנַמִּ֔ית מְשָׁרַ֖ת אֶת־הַמֶּֽלֶךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ועלת בת שבע לקדם מלכא לאידרון בית משכבא ומלכא סיב לחדא ואבישג דמן שונם משמשא קדם מלכא:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"החדרה" - לחדר משכבו ולשלא נחשוב שבאה לשכב אצלו אמר והמלך זקן מאוד והחום הטבעי הלך ממנו עד שאבישג היתה משרתת אותו בדבר החמום

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות (טו - כח) למה מספר פה שנית שאבישג משרת את המלך? מדוע נתחלף תרעומת נתן שהיה על שדוד עשה זה

בלא דעתו וכמחזיק שנעשה זה בידיעת דוד, מתרעומת בת שבע שהחליטה שנעשה שלא בידיעת דוד? ומה התרעם נתן על שדוד לא הודיע לו הדבר, וכי כל דברי מלכות יוכרח להודיע לנתן? ומה נתרעמו על שלא קרא לנתן ושלמה אל המשתה, וכי זה היה החטא של אדוניה והלא חטאו היה מה שרצה למלוך בלא דעת אביו, לא על מה שלא קראם אל המשתה?: "והמלך זקן מאד". הקדים להציע למה שיאמר שדוד נבהל על ביאתה ואמר מה לך, שזה היה מג' טעמים, א] שלא היו נשיו רגילות לבא לפניו אז לתשמיש, כי היה זקן מאד. ב] שלא באו לשרתו, כי "אבישג השונמית משרת את המלך". (ובפרט למ"ש למעלה שזה היה כדי שלא יבואו נשיו לחדרו):