פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות מלאכי


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו וְאִם אָב אָנִי אַיֵּה כְבוֹדִי וְאִם אֲדוֹנִים אָנִי אַיֵּה מוֹרָאִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת לָכֶם הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָזִינוּ אֶת שְׁמֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָנִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר ׀ יְהֹוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

הָא עַל בְּרָא אֲמִיר לְיַקָרָא יַת אַבָּא וְעַבְדָא לְמִדְחַל מִן קֳדָם רִבּוֹנֵיהּ אִם כְּאָב אֲנָא אָן דְאַתּוּן מִיַקְרוּן קֳדָמַי וְאִם כְּרִבּוֹן אֲנָא אָן דְאַתּוּן דָחֲלִין מִן קֳדָמַי אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת לְכוֹן כַּהֲנַיָא דִמְבַסְרִין עַל שְׁמִי וְאִם תֵּימְרוּן בְּמָא בַּסִרְנָא עַל שְׁמָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בן" - יש עליו לכבד אב וכן עבד אדוניו ואתם קרויין בנים ועבדים ועתה אם אב אני לכם איה כבודי

"אמר ה' צבאות לכם" - אתם הכהנים הבוזים את שמי

"ואמרתם במה בזינו" - כלומר ידעתי שתאמרו לי במה בזינו הרי הבזיון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בן", יאמר הנה "הבן יכבד אב" ויזהר בכבודו מצד האהבה אשר יאהב את אביו, "ועבד" (יכבד) "אדוניו" מפני המורא מצד שהוא מושל עליו וירא מענשו, שלכן לא יעשה דבר השנוא בעיניו, "ואם אב אני" ע"י שאתם כבנים לפני, עובדים מאהבה, "איה כבודי? ואם אדונים אני", שאינכם במדת האהבה, ועכ"פ הלא צריכים אתם להתירא מעונשי באשר אני האדון של כל העולם, "ואיה מוראי?" שתי השאלות האלה "אמר ה' צבאות לכם הכהנים", ומפרש שתי השאלות השאלה אם אב אני איה כבודי "אמר ה' לכם הכהנים בוזי שמי", והשאלה השנית אם אדונים אני איה מוראי (אמר ה' לכם הכהנים).

ביאור המילות

"ועבד". (ירא אדוניו), כמ"ש איה מוראי:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואמרתם" - ואם תאמרו בדבר מה אנו מבזין את שמך

"לכם הכהנים" - ר"ל הדבר הזה אומר אני ה' לכם אתם הכהנים המבזים את שמי

"ואם אב אני" - ואם אתם מחזיקים אותי לאב איה כבודי הראוי לי בעבור אהבתי לכם ואם אתם מחזיקים אותי לאדון איה המורא הראוי לירוא מפני כי אם יראתם מפני לא עזבתם א"כ כבודי

"בן יכבד" - מוסב למעלה לומר הואיל וכן הוא שאני אוהב אתכם מפאת עצמיכם הלא דרך הבן לכבד אביו על כי אביו אהבו ודרך העבד לכבד את אדוניו עם כי לא יחשוש כ"כ על אהבת אדוניו אליו עכ"ז מוכח הוא לכבדו כי יפחד ממנו לבל יעשה בו נקם

מצודת ציון

"אדונים" - דרך המקרא להזכיר שם אדנות בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל"ט)

<< · מ"ג מלאכי · א · ו · >>