מקראות גדולות מיכה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבוֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרֹךְ בְּאַרְמְנֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֥ה זֶ֖ה שָׁל֑וֹם אַשּׁ֣וּר ׀ כִּֽי־יָב֣וֹא בְאַרְצֵ֗נוּ וְכִ֤י יִדְרֹךְ֙ בְּאַרְמְנוֹתֵ֔ינוּ וַהֲקֵמֹ֤נוּ עָלָיו֙ שִׁבְעָ֣ה רֹעִ֔ים וּשְׁמֹנָ֖ה נְסִיכֵ֥י אָדָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וִיהֵי מִבְּכֵן שְׁלָמָא לָנָא אֲתוּרָאָה אֲרֵי יֵעוּל בְּאַרְעָנָא וַאֲרֵי יִדְרוֹךְ בְּבִרְנְיָתָנָא וּנְמַנֵי עֲלָנָא שַׁבְעָא מַלְכִין וּתְמַנְיָא רַבְרְבֵי אֱנָשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והיה זה שלום" - גמור וקבוע באין הפסק עוד ולא ידמה לשאר התשועות שהיו צרות אחריהן

"אשור כי יבא" - הרי כי משמש בלשון אם אם יבא בארצנו כאשר בא עתה

"והקימונו עליו שבעה רועים" - שבעה ושמונה רבותינו פירשו שמותיהן במסכת סוכה ואיני יודע מהיכן למדו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ד-ה) "והיה" וכו', ר"ל כי עתה יגדל עד אפסי ארץ וזה יהיה ע"י שלום, שגדולת מלך המשיח תתפשט עד אפסי ארץ ולא ע"י מלחמות רק בכח השלום, וזה עצמו תהיה גדולתו שלא יצטרך למלחמה כי כל העמים יקבלו תורתו ודתו ומלכותו עליהם, ושיעור הכתובים "והיה זה שלום והציל מאשור כי יבוא בארצנו", שהשלום יצילנו אז מאשור שלא נצטרך ללחום נגדו כמקדם, כי השלום שיהיה אז יציל אותנו מאשור, כי יכנע תחתינו וידרוש ברית שלום, ומ"ש "אשור כי יבא בארצנו" וכו' עד "ואת ארץ נמרוד בפתחיה", הוא מאמר מוסגר, ר"ל עד עתה קודם שיעמוד משיח בן דוד בעוד ימלוך משיח בן יוסף הוצרכנו למלחמה כל ימי מלחמת גוג ומגוג, "ואם אשור בא בארצנו" עד עתה, או גם "כשדרך בגבולנו", הוצרכנו "להקים עליו שבעה רועים" שילחמו אתו, והם "רעו את ארץ אשור בחרב" עד שהוצרכו לחרב ומלחמה, וגם "רעו את ארץ נמרוד" (שהוא מדינת בבל שנמרוד היה שם המלך הראשון) "בפתחיה" שהוצרכו ללכת עד פתח ארצם ולרעותם ולשברם שם ע"י מלחמה ומצור, אבל עתה לא יהיה כן רק "והיה זה שלום והציל" ר"ל השלום יציל אותנו "מאשור כי יבא בארצנו". ובענין השבעה רועים ושמונה נסיכים, כבר יש פי' רבים במפו', וי"ל עוד שרמז על זמן הקודם, שמעת שהחל האויב לקצות בישראל שזה היה בימי יהואחז בן יהוא (מ"ב י"ג ז') עד שבא מלך אשור והגלם בימי הושע בן אלה, היו שמונה נסיכים ר"ל מלכים לעשרת השבטים, והם יואחז יואש בנו ירבעם בנו זכריה בנו מנחם פקחיה פקח הושע הם שמונה (כי שלום נהרג תיכף ואינו מן החשבון) ואח"ז היו שבעה רועים מבית יהודה, יחזקיה מנשה אמון יואחז יהויקים יכניה צדקיה, גם יל"פ על לעתיד, שכפי נבואת יחזקאל שנבא על מלחמות גוג ומגוג בסי' ל"ב ובסי' ל"ח, הנה לפי מה שנבא על המלחמה בסי' ל"ב שאשור יבא אז על א"י לעשות מלחמה עם אדום כמו שפרשתי שם, יבואו אז שבעה רועים, שהם מצרים, עילם, משך, תובל, אדום, נסיכי צפון, צידוני, והמלחמה שנבא עליה בסי' ל"ח יש שמונה נסיכים, והם גוג נשיא ארץ המגוג, משך, תובל, פרס, כוש, פוט, גומר, בית תוגרמה, ושם בארתי שפעם א' יבא אל הארץ ולא יכנס אל ירושלים ועל זה אמר כי יבא בארצנו ופעם א' יבא עד ירושלים ועל זה אמר וכי ידרוך בארמנותינו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נסיכי אדם" - בני אדם מושלים על העם

"שבעה רועים" - ר"ל מנהיגים את העם להורותם הדרך

"והקמונו עליו" - אנחנו נמשול בארצו ונקים עליו נציבים מתחת ידינו

"והיה זה שלום" - פרסום שמו יהיה סבת השלום אף אשור כי יבוא בארצנו וגו' לא יהיה נעדר השלום כי לא יבא למלחמה כמו לשעבר כי בהכנעה יבוא

מצודת ציון

"ידרוך" - מלשון דריכה והלוך

"בארמנותינו" - מלשון ארמון והיכל

"נסיכי" - ענין שררה

"אדם" - רצה לומר מבני ישראל הקרואים אדם

<< · מ"ג מיכה · ה · ד · >>