מ"ג מיכה ד יג


<< · מ"ג מיכה · ד · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קוּמִי וָדוֹשִׁי בַת צִיּוֹן כִּי קַרְנֵךְ אָשִׂים בַּרְזֶל וּפַרְסֹתַיִךְ אָשִׂים נְחוּשָׁה וַהֲדִקּוֹת עַמִּים רַבִּים וְהַחֲרַמְתִּי לַיהוָה בִּצְעָם וְחֵילָם לַאֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ק֧וּמִי וָד֣וֹשִׁי בַת־צִיּ֗וֹן כִּֽי־קַרְנֵ֞ךְ אָשִׂ֤ים בַּרְזֶל֙ וּפַרְסֹתַ֙יִךְ֙ אָשִׂ֣ים נְחוּשָׁ֔ה וַהֲדִקּ֖וֹת עַמִּ֣ים רַבִּ֑ים וְהַחֲרַמְתִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ בִּצְעָ֔ם וְחֵילָ֖ם לַאֲד֥וֹן כׇּל־הָאָֽרֶץ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

קוּמִי וְקַטְלִי כְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן אֲרֵי עַמָא דִי בִיךְ אֲשַׁוֵי תַקִיפִין כְּבַרְזְלָא וּשְׁאָרְהוֹן חֲסִינִין כִּנְחָשָׁא וּתְקַטְלִין עַמְמִין סַגִיאִין וּתְגַמְרִין קֳדָם יְיָ נִכְסֵיהוֹן וּמָמוֹן יְקָרְהוֹן קֳדָם רִבּוֹן כָּל עַלְמָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והחרמתי" - לשון הקדש

"בצעם" - מה שכנסו מגזילה וחמס

"וחילם" - ונכסיהון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ודושי" - מלשון דישה

"ופרסותיך" - הם כעין מנעלים שברגלי הבהמות כמו בפרסות סוסיו (יחזקאל כ"ו) ואמר בדרך שאלה

"נחושה" - נחושת

"והדקות" - ענין שחיקה כמו אדיקם ארקעם (שמואל ב כ"ב)

"והחרמתי" - ענין הקדש כמו כל חרם בישראל (במדבר י"ח)

"בצעם" - חמדת עשרם כמו בצע כסף (שופטים ה)

"וחילם" - גם הוא ענין עושר כמו ושללו חילך (יחזקאל כ"ו

מצודת דוד

"וחילם וגו'" - כפל הדבר במ"ש

"והחרמתי" - הוא מאמר הנביא בשם ישראל אז אחרים לה' חמדת עשרם

"והדיקות" - תשחקם דק דק

"קומי ודושי" - לפי שהמשילם לעמיר אמר לשון הנופל בעמיר ור"ל הנה עתה שכולם נקבצו ובאו עמוד והרוג בהם עם כי נחלש כחך בהיותך בגולה הנה אני אחזק אותך ואשים קרנך ברזל לנגח בהם ואת פרסותיך אשים נחושה לרמוס אותם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קומי ודושי בת ציון" מצייר זמן מלחמת גוג ומגוג שאז קבצם כעמיר גורנה להסיר המוץ מן הבר, ומצוה אל בת ציון שתקום ותדוש כעגלה דשה, "כי קרנך אשים ברזל", להלחם בקרן ולנגח מן המון גוג "ופרסותיך אשים נחושה" לענין הדישה לברר הדגן מן המוץ, "והדיקות עמים רבים", ולהסיר הקליפה היינו לכלות הרשעים עד שישאר קמח נקי, "והחרמתי לה' בצעם" הבצע והחמס שלקחו מישראל יהיה חרם והקדש לה' כי קדש ישראל לה' וממונם כממון הקדש, וגם "חילם" של עצמם שאינם ע"י בצע מישראל ואינו חרם, מ"מ יהיה לה' מצד שהוא "אדון כל הארץ" והכל שלו:

ביאור המילות

"בצעם וחילם". בצע מיוחד על ממון שהרויח ורובו שלא במשפט כמו כן ארחות כל בוצע בצע (משלי א'):
 

<< · מ"ג מיכה · ד · יג · >>