פתיחת התפריט הראשי

מ"ג מיכה ד יד

מקראות גדולות מיכה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַתָּה תִּתְגֹּדְדִי בַת גְּדוּד מָצוֹר שָׂם עָלֵינוּ בַּשֵּׁבֶט יַכּוּ עַל הַלְּחִי אֵת שֹׁפֵט יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַתָּה֙ תִּתְגֹּדְדִ֣י בַת־גְּד֔וּד מָצ֖וֹר שָׂ֣ם עָלֵ֑ינוּ בַּשֵּׁ֙בֶט֙ יַכּ֣וּ עַֽל־הַלְּחִ֔י אֵ֖ת שֹׁפֵ֥ט יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כְּעַן תִּסְתַּיְעִין בְּמַשִׁרְיָן קַרְתָּא דְצָיְרִין עֲלָהּ בִּצְיָר דַהֲווֹ מָחָן בְּחוּטְרָא עַל לִיסָתָא יַת דַיָנֵי יִשְׂרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עתה תתגודדי בת גדוד" - עתה בעת גזרתה הרעה על העון כי גבר תתגודדי בת גדוד בת כשדים קבצי גדודין כי עתה הוא אשר תצלחי בגדוד אשר שם מצור עלינו

"בשבט יכו על הלחי" - מי גרם לך להצליח את אשר ישראל מלעיבים על נביאיהם ושופטיהם ומכים אותם על הלחי כך היו עושים וכן מצינו בפסיקתא וכן ישעיהו הוא אומר (ישעיהו נ) גוי נתתי למכים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עתה", מפרש מי הם האומות שיתאספו אז על ירושלים אשר ישראל ידושו אותם, אומר שהגדוד הזה שיבא על ירושלים באחרית הימים יהיו הבנים של האומות שצרו על ירושלים והחריבו אותה בימי קדם, כמו בני אשור ובני בבל ובני רומי, וז"ש "שעתה תתגודדי", הגדוד שיתגודד עתה במלחמת גוג, יהיה "בת" של "גדוד" אשר "מצור שם עלינו" בימי קדם, הבת שנולדה מן הגדוד הזה ששמו מצור עלינו בימי קדם, הם יתגודדו עתה בחיל גוג ומגוג, וכן יהיה בת של הגדוד אשר "בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל", שאבותיהם הכו את שופטי ישראל בשבט על הלחי, (שמכת הלחי הוא מכת בזיון וכן מכת השבט, וכ"ש אם מכים בשבט על הלחי וזאת היו עושים לשופט ישראל וכ"ש להמון עם שבהם) בת גדוד זה, הם יתגודדו על ירושלים ויקבלו גמולם באחרית הימים:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשבט וגו'" - ובימי הגולה היינו נבזים בעיניהם ואפילו את שופט ישראל הכו בשבט על הלחי והוא מכת בזיון וכן נאמר יתן למכהו לחי ישבע בחרפה (איכה ג)

"מצור שם עלינו" - ר"ל וזהו בגמול ששם עלינו מצור בימי חרבן בית השני

"עתה תתגודדי" - ר"ל בזמן ההוא אתה בת גדוד רב תשרטי באבל ובצער ודרך צחות לשון נופל על לשון אמר תתגודדי בת גדוד

מצודת ציון

"תתגודדי" - ענין שריטת הבשר כמו לא תתגודדו (דברים י"ד)

"גדוד" - ענין מחנה וכן פשט גדוד (הושע ו)

"מצור" - כן יקרא הקפת גייסות סביב העיר ללכדה

"בשבט" - בשרביט

"הלחי" - כן נקרא המקום שאצל העין

<< · מ"ג מיכה · ד · יד