רש"י על מיכה ד
<< · רש"י על מיכה · ד · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
"אוספה הצולעה" - אכניש מטלטליא וכן ת"י ולי נראה לשון מרפא כמו ואספתי מצרעתו (מלכים ה)
"ואשר הריעותי" - ואותם שהריעותי להם בעוונםפסוק ח (כל הפסוק)
"ואתה מגדל עדר" - ת"י ואת משיחא דישראל דטמיר מן קדם חובי כנישתא דציון פי' מגדל ל' מעוז ותרגום עדר כנסת ישראל ותירגם עופל ל' אופל ויש לפרש מגדל עדר בית המקדש ועופל לשון מגדל עוז וכן עופל ובחן (ישעיהו לב)
"עדיך תאתה" - שארית הצולעה והנהלאה כולם יקבצו אליך
"ובאה הממשלה הראשונה" - תבא הממשלה שלימה כולה אל בית דוד בירושלים כאשר היתה בתחילה עד שלא נחלקה ומה היא הממשלה הראשונה הממלכה לבת ירושליםפסוק ט (כל הפסוק)
"עתה" - שאת מורדת בי
"למה תריעי רע" - שיתי לבך למה את צריכה לבקש רעים ואהובים מלכי מצרים ומלכי אשור לעזורפסוק י (כל הפסוק)
"חולי" - ל' חלחלה כמו (כאן) כי החזיקך חיל והלשון נופל על יולדת
"וגוחי" - כרעי ושחי על גחונך וכן בלשון משנה כותל הגוחה לרשות הרבים
"תצאי מקריה" - מירושלים ללכת בגולה
"ושכנת בשדה" - תהי שכינתך חרושה כשדהפסוק יא (כל הפסוק)
"האומרים תחנף" - עתה תתחייב ציון בחטאתיה ויפקד עליה עוונה
"ותחז בציון עינינו" - ותראינה בה עינינו מה שאוינו לראות בהפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"והחרמתי" - לשון הקדש
"בצעם" - מה שכנסו מגזילה וחמס
"וחילם" - ונכסיהוןפסוק יד (כל הפסוק)
"עתה תתגודדי בת גדוד" - עתה בעת גזרתה הרעה על העון כי גבר תתגודדי בת גדוד בת כשדים קבצי גדודין כי עתה הוא אשר תצלחי בגדוד אשר שם מצור עלינו
"בשבט יכו על הלחי" - מי גרם לך להצליח את אשר ישראל מלעיבים על נביאיהם ושופטיהם ומכים אותם על הלחי כך היו עושים וכן מצינו בפסיקתא וכן ישעיהו הוא אומר (ישעיהו נ) גוי נתתי למכים
<< · רש"י על מיכה · ד · >>