מ"ג מיכה ב יא

<< · מ"ג מיכה · ב · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לוּ אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לוּ־אִ֞ישׁ הֹלֵ֥ךְ ר֙וּחַ֙ וָשֶׁ֣קֶר כִּזֵּ֔ב אַטִּ֣ף לְךָ֔ לַיַּ֖יִן וְלַשֵּׁכָ֑ר וְהָיָ֥ה מַטִּ֖יף הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

עַל דְטָעוּ בָּתַר נְבִיֵי שִׁקְרָא דְמִתְנַבָּן לְהוֹן רוּחַ דִי שְׁקַר וּמַלְפִין לְהוֹן לַחֲמָר וּלְרַוְיוּ וִיהֵי כְּמָא דַאֲלִיפוּ לְמִטְעֵי בָּתַר נְבִיֵי שִׁקְרָא כֵּן יִגְלוּן לְאַרְעָא שִׁקְרָא עִם דָרָא הָדֵין:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"לו איש הולך רוח" - לו מוצאים איש הולך רוח איש שקר מתנבא להם שישתכרו ביין ובשכר הוא יהיה נביא מקובל לעם הזה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"לו" - ענינו כמו אם וכן לו חיה רעה (יחזקאל יד)

"אטיף" - הושאל בענין הדבור של נבואה 

מצודת דוד

"והיה מטיף" - איש כזה היה מקובל להם לנביא כי מאד היו שומעים אליו ולא כן ישמעו דברי נביא אמיתי ומוסב למקרא שלפניו לומר א"כ מהדין הוא שילכו גולה מארצי

"לו איש" - אם מצאו איש שהולך אחר דברי הרוח והבל ומכזב לומר שקר היה אומר אנבא לך לשתות יין ושכר

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

(יא-יב) "לו איש הולך רוח", אם הייתי שולח אליך אחד מנביאי השקר, אשר יטיפו לך שקרים או יטיפו עפ"י רוח דמיונם התועה, שתהיה בסובאי יין ושכר, "והיה מטיף העם הזה אסף אאסף יעקב כלך" וכו' והנביא שקר הזה היה מטיף לאמר לך בשמי שאאסוף את יעקב ואקבצם ממקומות פזוריהם שהם יעודים טובים ונחמות, ויאמר לך בנבואה כי את יעקב וישראל הנאספים, "יחד אשימנו כצאן בצרה", ר"ל שלא יהיה להם עוד עול תורה ומצות כצאן קדשים כצאן ירושלים, רק שיהיו דומים כצאן בצרה שהיא עיר ראש מלכות אדום, שהצאן אשר בתוכה, היינו העם שבה. הם חפשים מכל תורה ומצוה, ויאמר לך שכן גם אתה תהיה כגוים אין תורה, אם יבא נביא שיטיף לך כן אז "כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם", ר"ל אז לא יתחבאו כולם בבתיהם כאשר היו בורחים מלשמוע דברי הנביא אמת אשר הטיף להם לשמור מצות, רק היו מתקבצים כולם לשמוע את דבריו, והבית של הנביא המטיף היה מלא המיית אדם, כמו שהדביר ששם מקבצים את הצאן מלא מכל העדר ולא חסר צאן אחד, כן היו נמצאים שם יחד והיו הומים שם מרוב אדם:

ביאור המילות

"הלך רוח ושקר כזב". שנביאי השקר היו מתנבאים לפעמים טעות רוח המדמה שנדמה לו ברוחו שחוזה ורואה והיה רק רעיון רוח, כמ"ש ההולכים אחר רוחם ולבלתי ראו, ולפעמים בדו שקרים מלבם. ויש הבדל בין שקר ובין כזב, שהכזב הוא דבר שאין שקרו גלוי עתה, והשקר הוא שהוא שקר גם עתה, והנביא לא יאמר שקר נגלה רק כזב בענין שנדמה בשעתו שהוא אמת (כמ"ש ישעיה כ"ח ט"ו):

"ליין ולשכר". שתשתה יין ושכר, או שמתנבא בעבור אשישי ענבים שיקבל:

 

<< · מ"ג מיכה · ב · יא · >>