מ"ג ישעיהו מו ו



<< · מ"ג ישעיהו · מו · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַזָּלִים זָהָב מִכִּיס וְכֶסֶף בַּקָּנֶה יִשְׁקֹלוּ יִשְׂכְּרוּ צוֹרֵף וְיַעֲשֵׂהוּ אֵל יִסְגְּדוּ אַף יִשְׁתַּחֲוּוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַזָּלִ֤ים זָהָב֙ מִכִּ֔יס וְכֶ֖סֶף בַּקָּנֶ֣ה יִשְׁקֹ֑לוּ יִשְׂכְּר֤וּ צוֹרֵף֙ וְיַעֲשֵׂ֣הוּ אֵ֔ל יִסְגְּד֖וּ אַף־יִֽשְׁתַּחֲוֽוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הזלים זהב מכיס" - ל' יזלו מים (תהלים קמז) "בקנה ישקולו" - הוא קנה המאזני' שקורין פליי"ל בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הזלים" - מלשון הזלה ושפיכה וכן יזלו מים (תהלים קמ"ז)

"מכיס" - ענין אמתחת ושק

"בקנה" - הוא כעין מטה ובו תולים מאזני המשקל

"ישקולו" - מלשון משקל

"ישכרו" - מלשון שכר

"יסגדו" - ענין השתחואה אלא שקטנה הימנה וכן יסגד לו (לעיל מ"ד) 

מצודת דוד

"הזלים" - אתם העכו"ם השופכים זהב מן הכיס ושוקלים כסף בקנה המאזנים ושוכרים צורף ועושים אל וישתחוו אליו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הזלים זהב מכיס", והם עושים אליליהם, ואיך ימשלו לבורא כל. והדלתות מגבילים, "הזלים זהב מכיס ישכרו צורף, וכסף בקנה ישקלו ויעשהו אל". כי שכירות האומן והפועל ישלמו מכיס בדנרי זהב שהם מטבעות היוצאים בהוצאה ונתונים בכיס. ועשיית הפסל עצמו יעשו מחתיכות כסף, וישקלו החתיכות לדעת משקלם.

"יסגדו אף ישתחוו" הסיגוד אינו לשם אלהות רק לשם סגולה, וההשתחואה הוא לשם אלהות ומוסיף יסגדו במה שחושבים את הפסל כטלמסאות להוריד השפע ע"י פעולת הסגידה שיעשו כנגדו, ויותר מזה כי אף ישתחוו כי יחזיקוהו לאלוה (כנ"ל מ"ה י"ז), והיה להם לדעת שהלא הם שכרו הצורף והם נתנו המתכות למלאכה ואיך יחשבוהו לאלהות:

ביאור המילות

"יסגדו אף ישתחוו". עי' למעל' (מד, טו יט):
 

<< · מ"ג ישעיהו · מו · ו · >>