מצודות על ישעיהו מו
<< · מצודות על ישעיהו · מו · >>
פסוק א
מצודת דוד
"נשואותיכם עמוסות" - הבהמות הנושאות אתכם המה עמוסות יותר מדי והנכם משא כבד על הבהמה העייפה
"היו עצביהם" - הטעינו את העצבים על החיות ועל הבהמות להוליכם בגולה
"קורס נבו" - כפף קומתו להיות מוטה לארץ
"כרע בל" - עתה שב לצחוק על הפסילים ואמר כשנלכדה בבל כרע בל על ברכיו ונפל לארץ ולא הציל את עצמו
מצודת ציון
"בל נבו" - שמות גלולים של בבל
"קורס" - ענין כפיפה והוא מלשון קרסי זהב (שמות כ"ז) שהיו כפופים בראשיהם לתחבם בלולאות
"עצביהם" - כן יקראו הפסילים ע"ש שמעציבים לב עובדיהם צועקים אליהם ואינם נענים
"עמוסות" - ענין הטענת משא כבד וכן אבי העמיס עליכם (מלכים א' י"ב)
"לעיפה" - מלשון עייפות ויגיעהפסוק ב
מצודת דוד
"ונפשם" - הם עצמם הלכו בשבי וכאומר ואיך אם כן יוכלו להציל את העובדים להם
"קרסו כרעו יחדיו" - כל העצבים יחד כפפו קומתם וכרעו על ברכיהם ולא יכלו למלט את עצמם מן המשא לבל לשאתם בגולה
מצודת ציון
"מלט" - ענין הצלה
"ונפשם" - כמו וגופם וכן ורקה נפשו (לעיל כ"ט)פסוק ג
מצודת דוד
"הנשואים וגו'" - כפל הדבר במ"ש
"העמוסים" - הטעונים עלי מאת צאתם מבטן ולפי שאמר למעלה שהעצבים יהיו עמוסים על הבהמות לזה אחז במשל מהאומן הנושא את היונק שהוא נושאו ואינו נושא ור"ל שהוא מעולם בעזרתם
"שארית בית ישראל" - כי עשרת השבטים כבר גלו והיו רובם
מצודת ציון
"שארית" - שיור
"מני" - מן והיו"ד נוספת
"הנשואים" - מלשון משא
"רחם" - רחם האשהפסוק ד
מצודת דוד
"אני עשיתי וגו'" - לא כהפסילים אשר האומנים עשאום ואף המה נושאים אותם וסובלים משאם ובבוא האויב לא יכלו למלט את עצמם כי אני עשיתי את ישראל ואני אשא אותם ואסבול משאם ר"ל אהיה בעזרתם ואמלטם מן האויב בבואו
"ועד זקנה" - כמו שנשאתי אותם מעת צאתם מבטן כן אשא אותם עד הזקנה ועד ימי השיבה אסבול אותם על שכמי ר"ל כמו שהייתי בעזרתם מאז כן אהיה עד עולם
מצודת ציון
"שיבה" - הוא יותר מהזקנה
"אסבול" - ענין טעינת משא וכן יסור סובלו (לעיל י)פסוק ה
מצודת דוד
"ותמשלוני ונדמה" - אל מי תמשילו אותי ונהיה דומים אני והוא
"למי תדמיוני" - אל מי תדמו אותי ותאמרו שאני שוה לו
מצודת ציון
"תדמיוני" - מלשון דמיון
"ותשוו" - מלשון השואה
"ותמשלוני" - ענין דמיוןפסוק ו
מצודת דוד
"הזלים" - אתם העכו"ם השופכים זהב מן הכיס ושוקלים כסף בקנה המאזנים ושוכרים צורף ועושים אל וישתחוו אליו
מצודת ציון
"הזלים" - מלשון הזלה ושפיכה וכן יזלו מים (תהלים קמ"ז)
"מכיס" - ענין אמתחת ושק
"בקנה" - הוא כעין מטה ובו תולים מאזני המשקל
"ישקולו" - מלשון משקל
"ישכרו" - מלשון שכר
"יסגדו" - ענין השתחואה אלא שקטנה הימנה וכן יסגד לו (לעיל מ"ד)פסוק ז
מצודת דוד
"אף יצעק" - אף אם הוא צועק אליו בקול גדול לא יענה ולא יושיענו מצרתו וכאומר היש סכלות גדול מזה להאמין בדבר שאין בו ממש
"ישאוהו" - כל אחד נושא האל וסובל משאו על כתפו
"יניחוהו" - ואם מניחו במקומו יעמוד שם ולא יסיר ממקומו
מצודת ציון
"יסבלוהו" - מלשון סבל ומשא
"תחתיו" - במקומו וכן וישבו תחתם (יהושע ה)
"ימיש" - ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות טו)
"יענה" - מלשון עניה ותשובהפסוק ח
מצודת דוד
"השיבו" - אתם הפושעים בי תנו לב על הדבר
"והתאוששו" - התחזקו לקנות לב
"זכרו זאת" - דבר התוהו שיש בפסילים
מצודת ציון
"והתאוששו" - התחזקו כבנין היסוד כמו לאשישי קיר חרשת (לעיל ט"ז)פסוק ט
מצודת דוד
"זכרו" - תנו לב לזכור הנפלאות הראשונות שעשיתי מימות עולם
מצודת ציון
"ואפס" - ענינו כמו לאפסוק י
מצודת דוד
"וכל חפצי אעשה" - כפל הדבר במ"ש
"אומר וגו'" - אומר אני עצתי תתקיים כי אין ביד מי לבטלה
"ומקדם" - ומלפנים אגיד דברים אשר לא נעשו עדיין אף ראשית הדברים
"מגיד" - אני מגיד אחרית הדבר מראשיתופסוק יא
מצודת דוד
"אף דברתי" - הדבר הזה דברתי טרם בואה
"יצרתי" - את הפורעניות הזאת על בבל
"איש עצתי" - הוא כורש שיעשה מה שיעצתי על בבל וכפל הדבר במ"ש
"קורא" - אני הוא קורא את העיט לבא ממזרח ר"ל אעיר לב כורש היושב במזרחה של בבל ומהרה קל יבוא כעוף הפורח
מצודת ציון
"עיט" - כן יקרא העוף הדורס כמו וירד העיט על הפגרים (בראשית ט"ו)פסוק יב
מצודת דוד
"אבירי לב" - הם אנשי בבל שהם אבירי לבב ואכזרים על ישראל ורחוקים המה מעשות להם צדקה וחסדפסוק יג
מצודת דוד
"לישראל תפארתי" - ר"ל התשועה אתן לישראל שהם עם תפארתי כמ"ש ובישראל יתפאר (לעיל מד)
"ותשועתי" - קרבתי תשועתי ולא תאחר לבוא
"קרבתי" - הנה אני קרבתי צדקתי לישראל ולא תרחק מהם
<< · מצודות על ישעיהו · מו · >>