מ"ג ישעיהו מו ה
<< · מ"ג ישעיהו · מו · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לְמִי תְדַמְיוּנִי וְתַשְׁווּ וְתַמְשִׁלוּנִי וְנִדְמֶה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לְמִ֥י תְדַמְּי֖וּנִי וְתַשְׁו֑וּ וְתַמְשִׁל֖וּנִי וְנִדְמֶֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ותמשלוני ונדמה" - אל מי תמשילו אותי ונהיה דומים אני והוא
"למי תדמיוני" - אל מי תדמו אותי ותאמרו שאני שוה לו
מצודת ציון
"תדמיוני" - מלשון דמיון
"ותשוו" - מלשון השואה
"ותמשלוני" - ענין דמיוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"תדמיוני, ותשוו תמשלוני, ונדמה". הדמיון הוא יותר מן המשל, שמדמה מקרי הדבר עצמו באיכות או בכמות שהם מקרים מתדבקים, והמשל יחבר שני דברים ע"י מקרי המקרה, שני דברים שקרה להם שינוי אחת במקריהם, והציגני למשול עמים (איוב יז). תשימני משל בגוים (תהלות מד) יהיה שינוי המקרה שקרה לאיוב וישראל, שהוא שינוי הגדולה והצלחה מטוב לרע, משל אל כל שינוי מצב ומדרגה מטוב לרע. אבל הדימוי ידמה שני דברים ע"י המקרים הנמצאים בם. אל מי דמית בגדלך (יחזקאל לא) דמיון הכמות, לא דמה אליו ביפיו (שם) דמיון האיכות. אבל ההשואה צריכה להיות בכל הדבר. ואצל ה' יהיה הדמיון אם רוצים להדמות דבר אליו בעצמו לאחד מתואריו, והמשל הוא אם ידמו פעולות איזה נושא אל פעולותיו. שהם התנועות שהתנענע להוציא מעשהו עם תנועת אחד מנבראיו לפעול ולעשות. עפ"ז אומר לא תוכל לדמות אותי, שהוא המקרים והתוארים שלי כי אין לי תוארים ומקרים, ולא להמשיל מקרי המקרה שהם שנוייהם בזמן ובמקום כי איני משתנה, ואין פה מקומו להאריך יותר:<< · מ"ג ישעיהו · מו · ה · >>