פתיחת התפריט הראשי


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ראית [ראות] רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע

מנוקד: ראית [רָאוֹת] רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אָזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע.

עם טעמים: ראית [רָא֥וֹת] רַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אָזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

חֲזֵיתוּן סַגִיאָן וְלָא נְטַרְתּוּן אִתְפַּתָּחָא אוּדְנֵיכוֹן וְלָא קַבֵּילְתּוּן אוּלְפַן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ראות רבות" - ראיות הרבה לפניכם ואינכם שומרים להביט במעשי ולשוב אלי

"פקוח אזנים" - אני עסוק לפקוח אזניכם ע"י נביאי ולא ישמע איש מכם את דברי ולשון הוה הוא

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ראות רבות", תוכל לראות דברים רבים אשר מהם תכיר נפלאות ה', ומ"מ "ולא תשמר" לעיין ולפקוח עיניך. וגם הנביא שלך רק הוא הוא החרש, יען "כי פקוח אזנים" ה' רוצה לפקוח אזניו ולהשמיעו דברו והוא "לא ישמע", אינו רוצה לשמוע:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פקוח אזנים" - הלא יש להם אזנים פתוחות להבין מצות ה' ואין בהם מי אשר ישמע כי עושה עצמו כאלו לא יבין ואינו מזהיר לזולת ולכן מהראוי להקרא חרש

"ראות רבות" - הלא המה רואים הרבה חכמה ואין בהם מי אשר ישמור את הזולת להשיבו מדרכו הרעה ולכן מהראוי להקרא עור

מצודת ציון

"פקוח" - ענין פתיחה