רש"י על ישעיהו מב
<< · רש"י על ישעיהו · מב · >>
פסוק א (כל הפסוק)
"הן עבדי אתמך בו" - הן עבדי יעקב אינו כמותכם כי אתמוך בו
"בחירי" - ישראל קרוי בחירי (תהלים קלה) כי יעקב בחר לו יה ואומר (לקמן מה) למען עבדי יעקב ישראל בחירי
"רצתה נפשי" - עליו נתתי רוחי להודיע נביאיו את סודו וסופו משפט לגוים יוציא שנאמר (לעיל ב) והלכו גוים רבים וגו' ויורנו מדרכיו וגו'פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"קנה רצוץ לא ישבור" - ת"י עינותניא דאינון כקניא רעיע לא יתברון וחשיכיא דאינין כבוצין עמי (פי' כנר כבה) לא יטפון
"ופשתה כהה" - פתילת פשתה לחה שקרובה ליכבות מלך שלהם לא יגזול את הדלים ולא ירצץ את העניים ואת החלשיםפסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
"האל ה'" - בעל הדין ובעל הרחמי'
"בורא השמים" - תחילה כמין פקיע של שתי ואח"כ נטה אותם כדאיתא במס' חגייגה
"וצאצאיה" - בורא את היוצא ממנה
"נותן נשמה" - נשמת חיים
"לעם עליה" - לכולם בשוה
"ורוח" - קדושה
"להולכים בה" - למתהלכים לפניופסוק ו (כל הפסוק)
"קראתיך" - לישעיהו הוא אומר
"ואצרך" - כשיצרתיך זאת היתה מחשבתי שתשיב את עמי לבריתי ולהאיר להם
"לאור גוים" - כל שבט קרוי גוי לעצמו כענין שנאמר גוי וקהל גויםפסוק ז (כל הפסוק)
"לפקוח עינים עורות" - שאינם רואין את גבורתו לתת לב לשוב אלי
"להוציא ממסגר אסיר" - וע"י שיתפקחו עיניהם יצאו אסירים ממסגר ד"א לבשרם על גלות בבל העתידה לבא עליהן שסופן לצאת ממנהפסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"הראשונות" - שהבטחתי לאברהם על גלות מצרים (בראש' טו) וגם את הגוי וגו'
"הנה באו" - שמרתי הבטחתי ועתה חדשות אני מגיד לעמי להבטיח על גלות שנייהפסוק י (כל הפסוק)
"תהלתו מקצה הארץ" - על כרחם כשיראו את גבורתי לישראל יודו כל העכו"ם כי אלהים אני
"יורדי הים" - פורשי בספינות
"ומלואו" - הקבועים בים ולא באיים אלא בתוך המים שופכים עפר כל א' ואחד כדי בית והולכים מבית לבית בספינה כגון עיר ווניציי"אפסוק יא (כל הפסוק)
"ישאו מדבר" - קול בשיר
"חצרים תשב קדר" - (מוסב על ישאו מדבר קדר שהם דרים עתה באוהלים ישאו קול וירונו כמו והחצרים אשר תשב קדר) במדבר קדר שהם דרים עתה באהליהם יהיו ערים וחצרים קבועים
"יושבי סלע" - המתים שיחיו כן ת"י
"מראש הרים יצווחו" - מריש טוריא ירימון קליהוןפסוק יד (כל הפסוק)
"החשיתי מעולם" - זה ימים רבים החשיתי על חרבן ביתי ותמיד אחריש
"אתאפק" - ל' הווה עד עתה הציקתני רוחי ומעתה כיולדה אפעה
"אשום" - אתבהל
"ואשאף" - ואתאוה להשמיד הכל יחד כל אויביפסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
"והולכתי" - ישראל שהיו עורים עד הנה מהביט אלי בדרך הטוב אשר לא ידעו להלוך בה
"עשיתים" - אעשה כן ל' נבואה לדבר על העתיד כאילו עשויפסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
"מי עור" - בכם אין אחד כי אם עבדי הוא העור שבכולכם וחרש שבכם הרי הוא כמלאכי אשר אני שולח להנבא נבואות
"מי עור כמשולם" - מי היה עור בכם כבר קבל יסוריו והרי הוא כמשולם כל תגמוליו ויוצא נקיפסוק כ (כל הפסוק)
"ראות רבות" - ראיות הרבה לפניכם ואינכם שומרים להביט במעשי ולשוב אלי
"פקוח אזנים" - אני עסוק לפקוח אזניכם ע"י נביאי ולא ישמע איש מכם את דברי ולשון הוה הואפסוק כא (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
"והוא" - העם הזה בזוי ושסוי וסוף הענין ולא ישים על לב כל זה לומר למה קראתנו זאת מי נתן למשיסה יעקב
"הפח בחורים כולם" - בחוריהם פחי נפש כולם (תוספות ד"א הפח בחורים כולם ישימו את עצמם בפחי האדמה ובחורים ובבתי כלאים החבאו יוכיח שכן הוא)
"ואין אומר השב" - כמו השב לפיכך הוא רפי אבל השב באמתחתינו הוא דגש