מ"ג ישעיהו מב יט

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי עִוֵּר כִּי אִם עַבְדִּי וְחֵרֵשׁ כְּמַלְאָכִי אֶשְׁלָח מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵּר כְּעֶבֶד יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהֹוָֽה׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

הֲלָא אִם יְתוּבוּן רְשִׁיעַיָא יִתְקְרוֹן עַבְדֵי וְחַיָבַיָא דִנְבִיֵי שְׁלָחִית עֲלֵיהוֹן אֶלָא רְשִׁיעַיָא עֲתִידִין לְאִשְׁתַּלָמָא פּוּרְעֲנוּת חוֹבֵיהוֹן בְרַם אִם יְתוּבוּן יִתְקּרוֹן עַבְדַיָא דַיי:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מי עור" - בכם אין אחד כי אם עבדי הוא העור שבכולכם וחרש שבכם הרי הוא כמלאכי אשר אני שולח להנבא נבואות "מי עור כמשולם" - מי היה עור בכם כבר קבל יסוריו והרי הוא כמשולם כל תגמוליו ויוצא נקי

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"כמלאכי" - ענין שליח

מצודת דוד

"כעבד ה'" - כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המליצה

"כמשולם" - השלם במדות

"וחרש וגו'" - חוזר על מלת מי הוא היותר ראוי להקרא חרש כמלאכי אשר אשלח רצה לומר מי שנתתי חכמה בלבו וכאלו שלחתיו ללמד דעת את העם והוא כחרש לא ישמע מעשי בני העם להזהירם על הדבר

"מי עור וגו'" - כאלו יפרש דבריו לומר מה שכללתי גם הכשרים שבכם להקראם חרשים ועורים כי מי הוא היותר ראוי להקרא עור כי אם עבדי על כי הוא יודע ומכיר בקלקול הדור ואינו מסתכל במעשיהם להישירם ולתקנם

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"מי עור", הלא לא נמצא עור "רק עבדי" ישראל אשר יש לו ההכנה לראות, "ומי חרש" הלא רק "מלאכי אשר אשלח" שהוא הנביא, שיש לו הכנה לשמוע דבר ה'.

"מי עור", מבאר הטעם למה רק ישראל נקראו עורים ולא זולתם, שזה מצד שהם יש להם ההכנה לראות המראות השכליות, מצד שני דברים אשר המה תנאי ההשגה, והוא.

א) ההכנה הטבעיית שצריך שיהיה שלם בשכלו ומדותיו וכחות נפשו מתולדה.
ב) ההכנה המעשיית שיכין הוא א"ע להשגה זו ע"י עבודת ה' ומע"ט, וישראל י"ל בין השלמות הטבעיי שעז"א "מי עור כמשלם", בין השלמות המעשיי שיעבדו את ה' ע"י המצוה והתורה שנתן לפניהם שעז"א "מי עור כעבד ה'". ואחר שהוא משולם ומושלם מתולדה ועבד ה' מצד הבחירה, והוא אינו רואה הגם שיכול לראות מי עור כמוהו? כי הלא על ידי שתי ההכנות הנזכר לעיל.

ביאור המילות

"כמשלם", יש הבדל בין שלם ובין תמים, תמים הפך המום והחסרון, ושלם על הצד היותר טוב שאפשר במינו אדם שאינו בעל מום היא תמימות טבעית, שאינו חונף וצבוע היא תמימות נפשית, המצליח בבריאות ועושר היא שלמות טבעית, השלם בחכמה וכל המעלות הנפשיות היא שלמות נפשית, אצל בע"ח ישתמש בשם תמים שה תמים, ואצל גופים בלתי בעלי איברים בשם שלם, אבנים שלמות, איפה שלמה, כי הגוף בלתי בעל איברים לא שייך בו מום, וכן לא תמימות שהוא הפך המום:

<< · מ"ג ישעיהו · מב · יט · >>