מ"ג ישעיהו מא ב
<< · מ"ג ישעיהו · מא · ב · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם וּמְלָכִים יַרְדְּ יִתֵּן כֶּעָפָר חַרְבּוֹ כְּקַשׁ נִדָּף קַשְׁתּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֤י הֵעִיר֙ מִמִּזְרָ֔ח צֶ֖דֶק יִקְרָאֵ֣הוּ לְרַגְל֑וֹ יִתֵּ֨ן לְפָנָ֤יו גּוֹיִם֙ וּמְלָכִ֣ים יַ֔רְדְּ יִתֵּ֤ן כֶּֽעָפָר֙ חַרְבּ֔וֹ כְּקַ֥שׁ נִדָּ֖ף קַשְׁתּֽוֹ׃
תרגום יונתן
רש"י
"יתן לפניו גוים" - מי שהעירו ממקומו להסיע הוא נתן לפניו ארבעה מלכים וחיילותיהם
"ירד" - ירדה
"יתן כעפר חרבו" - רמא כעפרא קטולין קדם חרביה נתן את חרבו ועושה חללים רבים כעפר ואת קשתו נתן מרבה הרוגים ונופלים כקש נדףמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"העיר" - מלשון התעוררות
"ירד" - ענין שלטנות כמו רדה בקרב אויביך (תהלים קי)
"נדף" - ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב לב)
מצודת דוד
"יתן כעפר חרבו" - חרבו נתן הרוגים מרובים כעפר הארץ וקשתו הרבה חללים כקש נדף
"ומלכים ירד" - השליטו במלכים
"יתן לפניו גוים" - ר"ל מי הוא הנותן לפניו גוים הם כדרלעמר והמלכים אשר אתו
"צדק יקראהו לרגלו" - בכל מקום מדרך כף רגלו היה קורא את הצדק לעזוב האלילים ולהאמין בה' וכאומר ומי העירו הלא אנכי ה'
"מי העיר ממזרח" - אברהם שהיה במזרח מי העירו ללכת משם ולמאס באלילי ארץ מולדתומלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) מצד הסבה יאמר מה יהיה הסבה שתעוררהו לכבוש גוים וארצות? הנה כל מרגיזי ממלכות, הסבה אשר תעורר לבבם להרעיש הארץ, יהיה אהבת השררה והכבוד, או הקנאה והנקמה והנצחון או הבצע והקנינים, אבל לא נשמע שתעוררהו לזה אהבת הצדק והטוב, שבעבור הצדק יכבוש ארצות, ומי העיר את הכובש הזה אשר "הצדק יקראהו" ויגביל אותו "לרגלו" ונוכח דרכו, אשר רגל מהלכו יהיה לקראת הצדק, לא לקראת נחשים.
- ב) בהשקף על כמות הנצוח יהיה ג"כ שלא בדרך הטבע, כי הצדק הוא "יתן לפניו גוים, ומלכים ירד" בפרך. (והנה דרך העולם שאת המלכים יכבשו במלחמה ואח"כ ירדו בגוים, ואצלו יהיה בהפך את הגוים יכבוש, ואת המלכים ירד).
- ג) איכות הנצוח יהיה ג"כ שלא בדרך הטבע כי הצדק "יתן" (לפניו גוים) "כעפר" (לפני) "חרבו", יהיו דומים לפני חרבו כעפר הנידש ברגל, (יתן מלכים) כקש נידף (לפני) קשתו, המלכים יהיו דומים לפני קשתו כקש נידף, כי ינצחם בקל מאד:
ביאור המילות
<< · מ"ג ישעיהו · מא · ב · >>