מ"ג ישעיהו לח יג


יג. שִׁוִּיתִי עַד בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני

מנוקד: שִׁוִּיתִי עַד בֹּקֶר כָּאֲרִי כֵּן יְשַׁבֵּר כָּל עַצְמוֹתָי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי.

עם טעמים: שִׁוִּ֤יתִי עַד־בֹּ֙קֶר֙ כָּֽאֲרִ֔י כֵּ֥ן יְשַׁבֵּ֖ר כָּל־עַצְמוֹתָ֑י מִיּ֥וֹם עַד־לַ֖יְלָה תַּשְׁלִימֵֽנִי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"שויתי" - עצמי כל הלילה לסבול יסורי חולי ונתגברתי כארי לסבול

"כן ישבר כל עצמותי" - כמו (שמות א) כן ירבה וכן יפרוץ כל מה שאני מתגבר כן יגבר החולי עלי לשבור כל עצמותי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק



"שויתי", לעומת זה התחזקתי בלילה נגד הדלה והחולשה הרוצה לבצע המלאכה, ונדמיתי נגד הדלה הזאת כארי להתגבר על הדלה, אבל אז הארי הזה שהעמדתי נגד הדלה, כן כמו שהוא ארי כן כמו ארי "ישבר עצמותי", מצייר כי נגד החולשה הגדולה שהיה לו אשר דמה כי ימות בלילה, נטפל אל חליו קדחת חזקה, עד שהתגבר מאד מסבת החום הקודח, ויעצם בכח רב נגד החולי, אבל הקדחת הזה עצמו אשר היא אש זרה, נדמית לו כאריה טורף השובר כל עצמותיו, עד שאני חושב שנית כי "מיום עד לילה תשלימני", שחוזק הקדחת הוא יסבב השלמת הבגד שהיא המיתה:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


מצודת דוד

"מיום וגו'" - ר"ל חשבתי שוב אשר מהתחלת היום עד הלילה תשלים ימי חיי כי אמות במשוך זמן היום

"כארי" - ר"ל נתחזק חליי עד ששבר החולי את כל עצמותי כמו הארי המשבר עצמות החיה הנטרפת בפיו

"שויתי עד בוקר" - ר"ל כשבא הלילה שמתי זמן השלמת חיי עד בוקר

מצודת ציון

"שויתי" - שמתי