מ"ג ישעיהו לה ז
<< · מ"ג ישעיהו · לה · ז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה הַשָּׁרָב לַאֲגַם וְצִמָּאוֹן לְמַבּוּעֵי מָיִם בִּנְוֵה תַנִּים רִבְצָהּ חָצִיר לְקָנֶה וָגֹמֶא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃
רש"י
"בנוה תנים רבצה וגו'" - (בנוה) מקום שהיה מדבר ציה שהוא נוה מרבץ תנין יהיה לח מקום חציר הנעשה לקנה וגומא ואין דרך קנה וגומא גדלים אלא במקום מים כענין שנאמר היגאה גומא בלי בצה (איוב ח)
"רבצה" - שם דבר הוא כמו מרבץ שהרי אינו מפיק ה"אמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"השרב" - ענין יבשות החום כמו ולא יכם שרב ושמש (לקמן מ"ט)
"לאגם" - מקום קבוץ המים
"וצמאון" - ר"ל מקום יובש
"למבועי" - ענין מעין ומקור וכן ותשבר כד על המבוע (קהלת י"ב)
"בנוה" - במדור
"תנים" - מין נחש
"רבצה" - ענין השכיבה לנוח
"חציר" - דשא
"לקנה וגומא" - שם מיני צמחים
מצודת דוד
"בנוה" - במדור שהיה מרבץ לתנין תשוב להיות רטוב ויצמח שמה דשא להיות קנה וגומא שאינם גדלים אלא במקום רטוב מאוד
"והיה השרב" - מקום היובש מרוב החום יהפך להיות אגם מים ומקום צמאון יהפך להיות שמה מבועי מים ר"ל השפלות תהפך לממשל רבמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"השרב". שרפת השמש באיזור החם יקרא שרב, ורעהו שמש. לא יכם שרב ושמש. אבל צמאון כולל חסרון מים מכל סבה שיהיה "בנוה תנים רבצה" חסר ו', כמו ראובן שמעון.
"וחציר", גדל בלי מים, יאמר שיתהפך החציר "לקנה וגומא":<< · מ"ג ישעיהו · לה · ז · >>