<< · מ"ג ישעיהו · לה · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז יְדַלֵּג כָּאַיָּל פִּסֵּחַ וְתָרֹן לְשׁוֹן אִלֵּם כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֣ז יְדַלֵּ֤ג כָּֽאַיָּל֙ פִּסֵּ֔חַ וְתָרֹ֖ן לְשׁ֣וֹן אִלֵּ֑ם כִּֽי־נִבְקְע֤וּ בַמִּדְבָּר֙ מַ֔יִם וּנְחָלִ֖ים בָּעֲרָבָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אז ידלג כאיל פסח וגו'" - ישראל שהם עכשיו פסחים וחלשים מצינו שקוראם פסחים חלשים כמו שנאמר פסחים בזזו בז (לעיל לג)

"ותרון" - בישועתי

"לשון אלם" - לשונם של ישראל שהיו בין הכשדים אלמים שומעי' חרפות ואינם משיבים

"כי נבקעו במדבר מים" - כי תשמחם ישועתו ויפרחו כמדבר ציה הצמאה למים ומעיינות נבקעי' בתוכה כלומר כי יצמח ישע לנדכאים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ידלג" - ענין קפיצה כמו מדלג על ההרים (שיר השירים ב)

"פסח" - חגר

"ותרון" - מלשון רנה 

מצודת דוד

"ותרון" - ישראל שהיו כאלם לא יפתח פיו ימלא לשונם רינה

"כי נבקעו" - במקום שלא היה מים יבקעו מעינות מים וכן ונחלים בערבה ור"ל יצמח ישע רב להנדכאים

"אז ידלג" - ישראל שהיו תשושי כח כחגרים ידלגו אז כמו איל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אז ידלג כאיל פסח", לעבודת ה' ועשות מצותיו. ונגד הדבור אומר "ותרון לשון אלם", לשיר את שיר ה', "כי נבקעו במדבר" ששם אין המים מצוים, עתה נבקעו שם מעינות, "ובערבה" שאין מצוים שם נחלים (הגם שמים יהיה שם ע"י מעינות) נבקעו שם נחלים. ור"ל כי מפני שלשה דברים א"א ללכת במדבר,
  • א) מחסרון המים,
  • ב) מחסרון הדרך הכבושה.
  • ג) מפני חיות רעות, עפ"ז אומר כי אחר שפדויי ה' ישובון דרך המדבר לציון, יסתלקו מן המדבר שלשה חסרונותיו, נגד חסרון המים, כי נבקעו במדבר מים:

ביאור המילות

"במדבר, בערבה". עיין פסוק א':
 

<< · מ"ג ישעיהו · לה · ו · >>