מ"ג ישעיהו לה ה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אָז תִּפָּקַחְנָה עֵינֵי עִוְרִים וְאָזְנֵי חֵרְשִׁים תִּפָּתַחְנָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאׇזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"עיני עורים" - אותם שהיו עד הנה עורים מהכיר את מורא זו עליהם "ואזני חרשים" - שלא היו שומעים לקול נביאים עד הנה תפקחנה ותפתחנה כי אתן להם רוח נכון ליראה אותי ועל ישראל הוא אומר שקראם עורים וחרשים כענין שנאמר החרשים שמעו וגו'

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"תפקחנה" - תפתחנה כמו אפקח את עיני (זכריה י"ב)

מצודת דוד

"אז וגו'" - רצה לומר ישראל שהיו בין האומות כעורים וחרשים רואים עלבונם ושומעים חרפתם ועושים עצמם כאלו לא יראו ולא ישמעו הנה אז יראו וישמעו

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אז", ר"ל כי האושר מושג ע"י שכל דבור מעשה. נגד השכל והעיון להשיג האמתיות בדעות ובאמונות אומר "אז תפקחנה", כי האמתיות יוכרו, או ע"י הבחינה בנבראים ובנפלאות אשר הוא רואה בעיניו, או באמצעות הקבלה שמקבל מן הנביאים או מאבותיו, כמ"ש פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין, לעומת זה אמר כי אז עיני עורים תפקחנה להביט אל פועל ה', "ואזני חרשים תפתחנה" לשמוע אל דברי הנביאים. ונגד המעשה אומר.

ביאור המילות

"תפקחנה". פקח רק הסרת המסוה והמכסה, וזה הבדלם מן פתח, וכן ונפקחו עיניכם (בראשית ג') לא עורים היו. (מורה ח"א מא):

<< · מ"ג ישעיהו · לה · ה · >>