מ"ג ישעיהו כח יז



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשַׂמְתִּ֤י מִשְׁפָּט֙ לְקָ֔ו וּצְדָקָ֖ה לְמִשְׁקָ֑לֶת וְיָעָ֤ה בָרָד֙ מַחְסֵ֣ה כָזָ֔ב וְסֵ֥תֶר מַ֖יִם יִשְׁטֹֽפוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמתי משפט לקו" - לפני בא אותו מלך אביא עליכם גזרות להתם הפושעים שבכם ושמתי משפט יסורין להיות לקו כלומר אשים קו מדת יסורין להביא עליכם ואת צדקה אשים שתהא משקולת המיישרת בנין הבונין בחומות כלומר שתהא צדקה מתהלכת לפניהם ומיישרת דרכיהם שיכלו הפושעים ונותרו הצדיקים

"ויעה ברד מחסה כזב" - אותו כיסוי שאמרתם כי שמנו כזב מחסנו יבא ברד ויטאטנו ויעה לשון טיאוט כמו (מלכים א ו) את היעים שגורפין בהם אפר הכירות

"וסתר" - שאמרתם עליו ובשקר נסתרנו המים ישטפוהו כלומר אביא המון שישברו מצבותיה' ופסיליהם ולשון משפט האמור כאן (יושטיצ"א בלע"ז)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לקו" - ענינו חבל המדה

"ויעה" - ענין כבוד וטאטא והוא מלשון ואת היעים (שמות לח)שהם הכלים העשוים לכבד ולהסיר את הדשן 

מצודת דוד

"וסתר" - כלפי שאמרו ובשקר נסתרנו אמר שהמים ישטפו את מסתור השקר ר"ל סנחריב לא יפנה אל השקר וכפל הדבר במ"ש

"ויעה ברד" - כלפי שאמרו כי שמנו כזב מחסנו אמר שהברד יכבד ויטאטא את המחסה הכזב ר"ל סנחרב המכה לא יפנה אל דברי הכזב

"וצדקה למשקלת" - ואל הצדיקים אעשה צדקה כפי משקל צדקתם כי בימי חזקיה יכבוש סנחריב ערי הבצורות ביהודה ויהרוג הרשעים והצדיקים יותרו ויקבלו הטובה

"ושמתי משפט לקו" - אז אשיב גמול המפעל ואשים משפט יסורים להרשעים הללו כפי קו חטאתם ר"ל כדבר הנמדד בקו לא פחות ולא יותר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ושמתי", אחר שצייר את יסוד הבנין, מתחיל לצייר את הבנין בעצמו, הנה דרך הבנאים, אחר שיניחו האבן פנה, ימדדו בקו המדה אורך הבנין ורחבו, ואחר שבונים בגובה יחזיקו בידם אנך ואבן משקולת לראות אם החומה שוה בגובהה, עפ"ז אומר כי "משפט" שבין אדם לחבירו שיעשו אז, זה יהיה "הקו", ולפיהם יתארך ויתרחב הבנין שהיא בית יהודה לארכו ולרחבו, "והצדקה" שהיא המע"ט שבין אדם למקום היא תהיה "המשקולת" שעפ"י יעלה הבנין בגובה נכח היושבי בשמים, (וממליץ שע"י המשפט יצלחו בדרך טבעי וע"י הצדקה יצלחו בהשגחה נפלאת מעל שמים למעלה מן הטבע).

"ויעה", אחר שיבנו בנין מבצר יבטלו את המחסה שאין בה ממש, ולא יבטחו על אשור ומצרים.

"וסתר מים ישטפו", הברד שובר ומניח במקומו והמים שוטפים ונושאים את הדבר, וממליץ כי הסתר שעליו בטחו יותר יהיה בטולו גם כן יותר עד שלא ישאר ממנו רושם כלל:

ביאור המילות

"קו משקלת". הקו, יהיה גם בארך ורוחב. והמשקלת, רק על שיוי החומה בגובה, וכיוצא בו (מ"ב, כא יג) ושם בארתי, וההבדל בין משפט וצדקה (למעלה א' כז).

"ויעה", ענין טאטוא.