מ"ג ישעיהו כח טז



כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה הִנְנִ֛י יִסַּ֥ד בְּצִיּ֖וֹן אָ֑בֶן אֶ֣בֶן בֹּ֜חַן פִּנַּ֤ת יִקְרַת֙ מוּסָ֣ד מוּסָּ֔ד הַֽמַּאֲמִ֖ין לֹ֥א יָחִֽישׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנני יסד" - ל' עבר הוא כמו (אסתר א) יסד המלך וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר (בציון אבן כבר) נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן ל' מבצר וחוזק כמו (לקמן לב) עופל ובוחן וכמו הקימו בחוניו (לעיל כג)

"מוסד מוסד" - הראשון פתח לפי שהוא דבור מוסד של מוסד שהוא מוסד גמור

"המאמין לא יחיש" - המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"בוחן" - ענין מבצר חזק כמו הקימו בחוניו (לעיל כג)

"פנת" - מלשון פנה וזויות

"יקרת" - מלשון יקר וחשוב

"מוסד" - מלשון יסוד

"יחיש" - ענין מהירות כמו ימהר יחישה מעשהו (לעיל ה) 

מצודת דוד

"מוסד מוסד" - יהיה כהיסוד המיוחד שביסודות

"המאמין לא יחיש" - לפי שרובם לא היו מאמינים בדברי הנביא בימי אחז לכן אמר המאמין לדברי לא ימהר לראות הדבר ר"ל לא יחשוב בלבבו שעתה תהיה הדבר כי לא תהיה עד לאחר זמן

"פנת יקרת" - יהיה כאבן יקר ההושם בפנת הבנין למען יהיה נראה מהעבר מזה ומהעבר מזה

"אבן בוחן" - האבן הזה יהיה להם למבצר

"הנני יסד" - הנה אני הוא אשר מאז גזר ויסד להיות בציון מלך חזק כאבן ועל חזקיה יאמר

"לכן" - הואיל ויש בכם אנשים מלעיגים בדברי הנבואה יבוא עת שיקבלו גמולם וכאשר מסיים והולך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לכן", (נבואה זאת נמשכה עד סי' כ"ט פסוק ט', ותוכן ענינה, תחלה מספר כי חזקיה המלך ימרוד במלכות אשור (ט"ז) ובטחונם על מצרים לא יקום (י"ז י"ח) ואשור יעבור בארצם (י"ח י"ט) אבל לסוף יפול (י"ט כ' כ"א) עפ"ז אמר להם דברי תוכחה (כ"ג - כ"ט) ושוב חוזר לספר הצרות שיגיע להם תחלה ע"י מלך אשור (סי' כ"ט א' - ד') ומפלתו לבסוף (ה' - ט') ובזה נבאר הכתובים).

"הנני אשר יסדתי בציון אבן", מדמה במליצתו כי בית יהודה הורס ונחרב, וה' יתחיל לבנותו מחדש, ויניח תחלה אבן למוסדות שעליו יבנה הבית והוא המלך חזקיה (ומליצתו מוגבלת ג"כ נגד מה שאומר ויעה ברד מחסה כזב, המחסה כזב ימוש ממקומו וכנגדו יבנה בית נאמן לבית יהודה).

"אבן בחן", מצייר באבן הזה שלש בחינות.

  • א) מצד חמרו יהיה "אבן בוחן" וחזק אשר נבחן ונתנסה שהוא אבן טוב לא מורכב מעפר וחול וחלקים זרים.
  • ב) מצד ערכו וצורתו אחר שישימו אותו לראש פנה יהיה אבן יקר כאבן ספיר ואקדח למען יהיה "פנת יקרת".
  • ג) מצד תכליתו יהיה "מוסד מוסד", עליו יניחו כל היסודות, יהיה יסוד היסודות, ומחזיק הבנין בכללו, והנמשל כי המלך הזה מצד עצמו יהיה נבחן ומנוסה לצדיק גמור נקי מתאות וזך המחשבות,
  • ב) מצד יחוסו, אחר יהיה לראש פנה שיהיה מזרע בית דוד היקרים,
  • ג) שיהיה יסוד היסודות ילבש עצה וגבורה והוא יחל להושיע את ישראל.

"המאמין" בדבר זה "לא יחיש" וימהר, כי לא יהיה זה תיכף כי תחלה יעברו צרות רבות:

ביאור המילות

"יסד". עבר, כי היסוד שהוא המלך חזקיהו כבר הונח, והמאמין לא יחיש, כי הבנין בכללו לא היה תיכף, עד שנת ט"ו לחזקיהו.

"בחן", לשון חוזק: