מ"ג ישעיהו יט כ
<< · מ"ג ישעיהו · יט · כ · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָיָ֨ה לְא֥וֹת וּלְעֵ֛ד לַיהֹוָ֥ה צְבָא֖וֹת בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם כִּֽי־יִצְעֲק֤וּ אֶל־יְהֹוָה֙ מִפְּנֵ֣י לֹחֲצִ֔ים וְיִשְׁלַ֥ח לָהֶ֛ם מוֹשִׁ֥יעַ וָרָ֖ב וְהִצִּילָֽם׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"לאות ולעד" - המזבח יהיה לאות ולעד בארץ מצרים שהמה עובדים לה' ואם יצעקו לה' וגו' ישלח להם מושיע והמושיע יהיה גדול ונכבד והוא יצילם מיד הלוחצים
מצודת ציון
"לאות" - לסימן
"לוחצים" - ענין דחק כמו וגר לא תלחץ (שמות כג)
"ורב" - ענינו גדול וחשוב כמו ורבי המלך (ירמיהו מא)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כי יצעקו", עתה מבאר דבריו מ"ש "והיה לאות לה' צבאות", הוא "כי יצעקו אל ה' מפני לחצים", עת יבואו אויבים למדינתם, וע"י האות הזה שהיא המצבה יזכר ה' וישלח להם מושיע ויריב ריבם והצילם:
ביאור המילות
"לאות ולעד", אות מורה על ציון דבר העבר, וקשרתם לאות על ידך, לדעת איזה דבר ולזכרו. ועד מורה על העתיד להעיד בל יעשו איזה פעולה או שיעשהו בהבא מפני העד המעיד ומתרה בם עד הגל הזה ועדה המצבה. ורב שרשו ריב כמו הוי רב את יוצרו:<< · מ"ג ישעיהו · יט · כ · >>