מ"ג ישעיהו יט יג
<< · מ"ג ישעיהו · יט · יג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
נֽוֹאֲלוּ֙ שָׂ֣רֵי צֹ֔עַן נִשְּׁא֖וּ שָׂ֣רֵי נֹ֑ף הִתְע֥וּ אֶת־מִצְרַ֖יִם פִּנַּ֥ת שְׁבָטֶֽיהָ׃
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נואלו" - ענין אוילות ושטות כמו אשר נואלנו (במדבר י"ב)
"נשאו" - ענין הסתה ופתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג)
"והתעו" - מי ששוגה בדעתו קרוי תועה והושאל מהתועה בדרך
"פנת" - דבר החשוב נקרא בלשון שאלה פנה על כי הדרך לשום האבן המובחרת בפנת הבנין להיות נראה משתי הצדדים וכמ"ש אבן וכו' היתה לראש פנה (תהלים קי"ח)
"שבטיה" - מלשון שבט ומשפחה
מצודת דוד
"נואלו" - שרי צוען נעשו אוילים ושרי נוף נפתו בהסתת חכמים והיועצים בעצתם הנבערה
"והתעו" - השרים התעו את העם היושב במצרים אשר היא ראש הממלכה כי השרים הבטיחו את העם בדברי היועצים לאמר שהם יהיו המנצחים במלחמהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"והתעו", ר"ל ולכן פנת שבטיה, שהם הראשים שבה, התעו את העם ההמוני ויתעם בתהו לא דרך:
- א)
ביאור המילות
"נשאו". מפרשים לשון הסתה ופיתוי, ומבואר (לקמן לח) ההבדל בין השיא פתה הסית, כי השיא מציין שהמשיא מבטיח את המושא בל ירא מן הרע שדואג מפניו, כי שלום יהיה לו בעשותו הדבר ההוא, ובזה מתאחד עם נשא מלשון רוממות, שמתנשא בלבבו לאמר שלום יהיה לי:
"פנת שבטיה". כמו ויתיצבו פנות כל העם, (שופטים כ' ב'), הם הראשים המובדלים שבעם:הערות
<< · מ"ג ישעיהו · יט · יג · >>