מ"ג ישעיהו יד ד



<< · מ"ג ישעיהו · יד · ד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָשָׂאתָ הַמָּשָׁל הַזֶּה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל וְאָמָרְתָּ אֵיךְ שָׁבַת נֹגֵשׂ שָׁבְתָה מַדְהֵבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָשָׂ֜אתָ הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֛ה עַל־מֶ֥לֶךְ בָּבֶ֖ל וְאָמָ֑רְתָּ אֵ֚יךְ שָׁבַ֣ת נֹגֵ֔שׂ שָׁבְתָ֖ה מַדְהֵבָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מדהבה" - לשון מרבית גאוה ומשא כבד ורבותינו דרשו האומרים מדוד והבא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שבת" - ענין בטול כמו רהב הם (שבת לקמן ל)

"מדהבה" - תרגום של זהב הוא דהבא וכן נאמר בים אנת ראשה די דהבא (דנייאל ב) 

מצודת דוד

"שבתה" - נתבטלה המדה המוזהבת רצה לומר העשירות בעלת מרבית הזהב

"שבת נוגש" - נתבטל הנוגש לעבוד עבודה

"ונשאת" - תרים קול לדבר המשל הזה וגו'

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"איך", מצייר ששואלים איך ומה היה הדבר שפתאום נשבת הנוגש על המסים, ואיך פתאום נבטלה "מדהבה", המלכות שנקראת מלכות הזהב, משיב לא נהיה זה במקרה, כי:

ביאור המילות

"מדהבה". כמו מזהבה, זהב, דהב בלשון כשדי, ונבוכדנצר נקרא אז מלכות הזהב, כי כן פתרו דניאל אנת הוא רישא די דהבא:
 

<< · מ"ג ישעיהו · יד · ד · >>