פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו יד ג


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך

מנוקד: וְהָיָה בְּיוֹם הָנִיחַ יְהוָה לְךָ מֵעָצְבְּךָ וּמֵרָגְזֶךָ וּמִן הָעֲבֹדָה הַקָּשָׁה אֲשֶׁר עֻבַּד בָּךְ.

עם טעמים: וְהָיָ֗ה בְּי֨וֹם הָנִ֤יחַ יְהוָה֙ לְךָ֔ מֵֽעָצְבְּךָ֖ וּמֵרָגְזֶ֑ךָ וּמִן־הָעֲבֹדָ֥ה הַקָּשָׁ֖ה אֲשֶׁ֥ר עֻבַּד־בָּֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביום הניח ה' לך" - לישראל הכתוב מדבר

"מעצבך ומרגזך" - שעצבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו יניח לך כי תצא חפשי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והיה ביום הניח", שהוא אחר מפלת בבל (ועי' באור המלות):


ביאור המילות

"מעצבך ומרגזך ומן העבדה". העוצב והרוגז, התפעלות נפשיים, העוצב הוא לרוב על דבר החסר לה והנאבד ממנה, והרוגז על רעה או דבר זר מתחדש עליה עתה, ושניהם יוציאו את הנפש ממעמד המנוחה אל התנועה והטלטול הפנימי. והעבודה תוציא את הגוף ממעמד מנוחתו, ויצוייר שהנפש והגוף, הא' במעמד המנוחה, והשני במעמד הטלטול, לכן אמר פה ביום שיניח ה' את גופך מטלטול העבודה, ואת נפשך משני הטלטולים, העוצב על הטוב שחסר לה, והרוגז על הרעה הרוגשת אותה כל עת:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומן העבודה" - ויהיה לך מנוחה מן העבודה הקשה אשר מלך בבל עבד בך

"והיה ביום" - חוזר הוא על מפלת בבל

"הניח ה'" - שיתן לך מנוחה ממה שהיית עד הנה בעצב וברוגז

מצודת ציון

"ומרגזך" - ענין תנועת החרדה כמו ותחתי ארגז (חבקוק ג)