רש"י על ישעיהו יד
<< · רש"י על ישעיהו · יד · >>
פסוק א
"כי ירחם ה' את יעקב" - לשמור להם הבטחת גאולתם מיד בבל
"ובחר עוד בישראל" - לעתיד יגאלם גאולה שלימה
"ונספחו" - ונוספו וכן ספחני נא (שמואל א ב) וכן מהסתפח בנחלת ה' (שם כז)פסוק ב
"והתנחלום" - יהיו ננחלים מהם וכן והתנחלתם אותם (ויקרא כה)
"ורדו" - לשון רידוי ונגישה כמו לא תרדה בו (שם)פסוק ג
"ביום הניח ה' לך" - לישראל הכתוב מדבר
"מעצבך ומרגזך" - שעצבך והרגיזך מלך בבל ובראותך מפלתו יניח לך כי תצא חפשיפסוק ד
פסוק ה
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
"לקראת בואך" - כשתרד לגיהנם ומה היא הרגזה לעורר לקראתך
"רפאים" - ענקים השוכבים שם
"כל עתודי ארץ" - כל מלכי העכו"ם השרים והשרות הכתוב מושלם לפרים ולפרות ולעתודים כמו (תהלים כב) כי סבבוני פרים וכמו (עמוס ד) פרות הבשן אשר בשומרון וכאן מושלם לעתודים
"הקים" - השליך
"מכסאותם" - שבגיהנם כל מלכי גויםפסוק י
פסוק יא
פסוק יב
"הילל בן שחר" - כוכב הנוגה המאיר אור ככוכב הבוקר זו הקינה על שרה של בבל נאמרה שיפול משמים
"נגדעת לארץ" - אתה נבוכדנצר שהיית חולש על גוים מטיל גורל עליהם על המלכים מי מהם ישרתך ביום פלוני ומי ביום פלוני ורבותינו דרשוהו שהיה מטיל גורל על המלכים למשכב זכורפסוק יג
"ממעל לכוכבי אל" - ישראל
"בהר מועד" - הר שהכל מתועדים שם הוא הר ציון
"בירכתי צפון" - בעזרה מקום שנבחר בו ירך הצפוני כענין שנאמר (ויקרא א) על ירך המזבח צפונהפסוק יד
פסוק טז
"ישגיחו" - יביטו דרך חורין וחרכין (אבוע"ר בלע"ז)
"יתבוננו" - (פורופנשי"ר בלע"ז)פסוק יז
פסוק יח
פסוק יט
"כנצר נתעב" - כיונק אילן הנתעב בעיני בעליו שחופר ומשרש ומוציאו כך השלכת מקברך אמרו חכמים כשנעשה בהמה וחיה ז' שנים המליכו עם הארץ את אויל מרודך וכשחזר למלכותו נטלו וחבשו בבית האסורין עד יום מותו כשמת הוציאו אויל מרודך מבית הסוהר להמליכו ולא קבל עליו אמר אם ישוב למלכותו יהרגני אמרו לו מת ונקבר ולא האמין עד שהוציאוהו מקברו וגיררוהו
"לבוש הרוגים מטועני חרב" - בלבוש מלוכלך כמו לבוש הרוגים
"מטועני חרב" - מדוקרי רמחים מדוקר בלשון ערבי מוטען
"יורדי אל אבני בור" - אל עמקי בור מקום שהאבנים צוללים שם ירדת
"כפגר מובס" - ת"י מדשדש כמו נבוס קמינו (תהלים מד) ועל הרי אבוסנו (לעיל יד כה) מתבוססת בדמיך (יחזקאל טו) הנדוש כטיט חוצותפסוק כ
"לא תחד אתם בקבורה" - לא תשוה לשאר מלכים לנוח בקברך
"כי ארצך שחת" - ברוב עבודה ועמך הרגת חנם כמו שמפורש בדנייאל ואמר להובד' לכל חכימי בבל לכך שנאוך ונהגו בך בזיון להשליכך מקברך
"לא יקרא לעולם זרע מרעים" - ואף בניך ילקו בעוניך ולא יתקיימו אחריך ימים רבים כי יתחברו עליהם שונאיך וישחיתום ויאמרו זה לזהפסוק כא
פסוק כב
"ושאר" - שארית
"ונין" - בן מושל במלכות אביו
"ונכד" - בן הבן נין זה בלשאצר ונכד זו ושתיפסוק כג
"קפוד" - (הריצ"ן בלע"ז)
"וטאטאתי" - לשון כיבוד (אשקובי"ר בלע"ז) כמו שאמרו רבותינו לא הוו ידעי רבנן מאי וטאטאתיה עד דשמעי כו'פסוק כד
פסוק כה
"לשבור אשור בארצי" - ובזאת תדע כי את אשר יעצתי עליך גם היא תקום
"לשבור וגו'" - מוסב על כאשר דמיתי כן היתה
"אבוסנו" - אשר אמרתי לרומסו ולבוססופסוק כו
פסוק כח
פסוק כט
"אל תשמחי פלשת כולך" - שהרימות ראש בימי אחז שהי' רשע שגרם לו רשעו שנמסר בידכם כענין שנאמר (דברי הימים ב כח) ובפלשתים פשטו בערי השפלה וגו'
"כי נשבר שבט מכך" - כי נחלשה ונשפלה מלכות בית דוד שהיו למודים להכות בכם כמו שמצינו בדוד וכן עוזיהו מלך יהודה שהכה אתכם כענין שנאמר (דברי הימים ב' כו) ויצא וילחם בפלשתים ויפרוץ את חומת גת
"כי משרש נחש" - משורש אותו נחש יצא צפע שהוא קשה מנחש ומי היה זה חזקיה שנאמר בו (מלכים ב' יח) הוא הכה את הפלשתים ואת עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר
"ופריו שרף מעופף" - ת"י ויהון עובדוהי בכון כחיויפסוק ל
פסוק לא
"כי מצפון עשן בא" - פורעניות קשה כעשן תבא עליהם מצפון עזה וגבוליה שהכה חזקיה היו בדרומה של ארץ ישראל במקצוע דרומית מערבית נמצאת ארץ ישראל לה מצפון וכן מצינו בספרי בהאזינו בקשו לברוח כלפי דרום היו מסגירין אותן שנאמר (עמוס ב) על שלשה פשעי עזה למדנו שעזה בדרום
"ואין בודד במועדיו" - ת"י ולית דמאחר בזמנוהי בגדודים שיעד לבא עליכם ואין מאחר פעמיו להיות בודד ובא בודד לבדו אלא כלם כאחד יבואו בחזקהפסוק לב
"ומה יענה מלאכי גוי" - ומה יגידו בימי חזקיהו מלאכי ישראל ההולכים לבשר בשורות כן יגידו ה' יסד בציון הקים בה מלך הגון וחזק ה' עמו
"ובה יחסו עניי עמו" - אף מעשרת השבטים באים שם כמו שמפורש (דברי הימים ב ל) ששלח חזקיהו מלאכים בכל גבול ישראל לשוב להקב"ה
<< · רש"י על ישעיהו · יד · >>