מ"ג ישעיהו יג ה
פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא
מקרא
כתיב: באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ
מנוקד: בָּאִים מֵאֶרֶץ מֶרְחָק מִקְצֵה הַשָּׁמָיִם יְהוָה וּכְלֵי זַעְמוֹ לְחַבֵּל כָּל הָאָרֶץ.
עם טעמים: בָּאִ֛ים מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָ֖ק מִקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם יְהוָה֙ וּכְלֵ֣י זַעְמ֔וֹ לְחַבֵּ֖ל כָּל־הָאָֽרֶץ׃
רש"י (כל הפרק)
"וכלי זעמו" - הם גבורי מדי ופרס
"לחבל כל הארץ" - של בבלמלבי"ם (כל הפרק)
"באים", עתה התקרבו יותר עד שיכול לשאלם מי ומאין המה. ונגד השאלה מאין המה ימצא מענה "באים מארץ מרחק", ומוסיף מקצה השמים שהוא קצה הישוב, ונגד השאלה מי המה משיב "ה' וכלי זעמו", ונגד השאלה לאן ולאיזה תכלית הם הולכים, משיב "לחבל כל הארץ" של בני בבל. (וכונת המליצה לצייר בואם פתאום בעת שבני בבל היו שלוים ושקטים וחוגגים יום משתה ושמחה על נצחון האויבים, ולא הרגישו בהם כמו שתמצא ציור הזה עצמו, לקמן סי' כ"א):