רש"י על ישעיהו יג
<< · רש"י על ישעיהו · יג · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
"על הר נשפה שאו נס" - להקבץ על הר שקט ובוטח בשופי שאו נס לגוים והרימו קול לנקבצים שיבואו עליו
"הניפו יד" - הניפו להם יד לרחוקים שאין יכולים לשמוע ויראו אות הנפת היד ויבואו בפתחי נדיבים של שרי בבל
"פתחי" - כמו בפתחי ותשב בית אביה (בראשית לא) הנפתר בבית אביה ומנחם בן סרוק פתר חרבות כמו והמה פתיחות (תהלים נה)פסוק ג (כל הפסוק)
"אני צויתי למקודשי" - שיבאו ויתחילו להתגרות בם והם פרס ומדי אנשי כורש ודריוש שזמנתים לכך
"קראתי גבורי לאפי" - לעשות חרון אפי בהם שהם עליזי גאותי שאני מתפאר בהםפסוק ה (כל הפסוק)
"וכלי זעמו" - הם גבורי מדי ופרס
"לחבל כל הארץ" - של בבלפסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"צירים וחבלים" - הם לשון יסורי אשה הכורעת לילד שצירי דלתי בטנה מתפרקים להפתח
"יחילון" - חיל וחלחלה לשון רתת הם
"איש אל רעהו יתמהו" - בני בבל על הצובאים עליהם כי משונים הם
"פני להבים פניהם" - אומה שפניהם צהובים ומאויימין מאד או י"ל שהם עם חושבי מחשבות ואת בני בבל דימה להם על שם התמהוןפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"וכסיליהם" - מזלותיהם
"יהלו" - יאירו וכן בהלו נרו (איוב כט) וכן אור כי יהל (שם לא)
"חשך השמש" - מתוך צרתם נדמה להם כאילו חשך השמשפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
"אוקיר אנוש מפז" - בו בלילה אכבד את דנייאל מפז כשהביאוהו לקרות מכתב מנא מנא תקל ופרסין (דנייאל ה) באדין אמר בלשצר והלבישו ית דנייאל ארגונא וגו'
"מכתם אופיר" - קבוצת זהב אופירפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"והיה" - יושב בבל
"כצבי מודח" - ממקומופסוק טו (כל הפסוק)
"כל הנמצא" - בחוץ ידקר
"וכל הנספה" - על בני העיר להיות נקלט עמהם במצור יפול בחרב כשתלכד העיר נספה לשון ספות הרוה (דברים כד) ספו שנה על שנה (לקמן כט) ספו על זבחיכם (ירמיהו ז) (ארקוייליי"ר בלע"ז)פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
"הנני מעיר עליהם את מדי" - דריוש המדי הרג את בלשאצר וכן הוא אומר ביה בליליא קטיל בלשאצר (דנייאל ה) ודריוש מדאה קביל מלכותא (שם ו)
"וזהב לא יחפצו בו" - אין חוששים כי אם להרוג ולהנקם על כל הרעה אשר עשו מלכי בבל לכל העמיםפסוק יח (כל הפסוק)
"וקשתות" - של בני מדי
"נערים" - של בבל
"תרטשנה" - תבקענה בחציהם אשר יורו בקשתותיהם
"ופרי בטן" - עוללים דקיםפסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כא (כל הפסוק)
"ציים" - תירגם יונתן תמון הם נמיות (מרטרינ"ש בלע"ז)
"אוחים" - לא ידעתי מה מין חיה הם אוחים לשון קוצים וחוחים ודרדרים
"ושעירים" - שדיםפסוק כב (כל הפסוק)
"וענה איים באלמנותיו" - ויגורו חתולים בארמנותיו
"וענה" - כמו וענתה שמה (הושע ב) ומעונותיו טרפה (נחום ב) ויש לפרש עוד וענה לשון עניית קול
"ותנים" - יענו בהיכלי עונג שלהם
"וימיה" - ימי טובתה לא ימשכו כי כבר הובטחו ישראל (ירמיהו כט) לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם ואותה פקידה על ידי כורש מלך פרס שיטול המלוכה מבבל אחר דריוש המדי כי שניהם מדי ופרס נתחברו עליהם והתנו ביניהם אי מינן מלכי מנייכו אפרכי
<< · רש"י על ישעיהו · יג · >>