מ"ג ישעיהו יג ד



<< · מ"ג ישעיהו · יג · ד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים יְהוָה צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ק֥וֹל הָמ֛וֹן בֶּהָרִ֖ים דְּמ֣וּת עַם־רָ֑ב ק֠וֹל שְׁא֞וֹן מַמְלְכ֤וֹת גּוֹיִם֙ נֶאֱסָפִ֔ים יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת מְפַקֵּ֖ד צְבָ֥א מִלְחָמָֽה׃


מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"מפקד" - המקום יצוה לספור אנשי צבא המלחמה כדרך שעושה אוסר המלחמה ר"ל יצליחו במלחמה כאלו המקום יהיה אוסר המלחמה

"קול המון" - קול הומיה נשמע בהרים דמות קול עם רב והוא קול שאון ממלכות פרס ומדי הנאספים יחד 

מצודת ציון

"דמות" - מלשון דמיון

"שאון" - המייה

"מפקד" - ענין מספר ומנין כמו ויפקדם בטלאים (שמואל א יג)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"קול המון", יצייר עתה חזיון המחנה הבאה פתאום על בבל, כאיש היושב בטח בארמונו ושומע תחלה "קול המון בהרים", ועדיין אינו יודע מה קול ההמון הלז אם רועים, קוצרים, המון חוגג, או צבא מלחמה. ואחר שיתקרבו יותר אז השיג כי הוא "קול שאון של ממלכות גוים הנאספים" למלחמה, ואחר שיתקרבו יותר אז עיניו יביטו מי הוא השר צבא ההולך בראשם, וראה כי "ה' צבאות" הוא שר הצבא "המפקד צבא למלחמה", כי לא הלכו בפקודת מלך ומושל רק ע"י דבר ה' ע"י המלאך:

ביאור המילות

"דמית". מורה שאינו רואה הדבר עצמו רק דמותו, דמות ארבע חיות, דמות המזבח:

"שאון, המון". המון מורגל, ושאון הבלתי מורגל, כנזכר לעיל (ה' יד):
 

<< · מ"ג ישעיהו · יג · ד · >>