פתיחת התפריט הראשי


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה

מנוקד: וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה.

עם טעמים: וְשִׂפַּ֣ח אֲדֹנָ֔י קָדְקֹ֖ד בְּנ֣וֹת צִיּ֑וֹן וַיהוָ֖ה פָּתְהֵ֥ן יְעָרֶֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ושפח" - לשון צרעת כמו (ויקרא יג) מספחת היא ועל שנכתב בשי"ן דרשו בו רבותינו שתעשנה שפחות מכודנות ויש שדרשוהו שהרבה בהן משפחות משפחות של כנים

"פתהן יערה" - כליהן יערה לשון ארמי היא פתיא אוכמא הן היו אומרות ימהר יחישה מעשהו שר רואה אותי ונוטל אותי כשבא הפורענות היו שרי נבוכדנצר נוטלין אותן להיות לנשים מחמת יופין ורמז הקב"ה למעינות שלהן והיו שופעות דם זיבה כאדם המערה מכלי אל כלי והיו נמאסות עליהן ומשליכין אותן לארץ מעל קרונות שלהן וי"ת יקרהן יעדי

"פתהן" - ל' רוחב ל' גודל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושפח", ידבק על קדקדם צרעת ממארת ואת פאת ראשן יעשה קרחה, (וזה הפך ממה שנהגו המה לגלות הקדקד ולהרבות מקום הפאות בשערות), הוא יגלה מקום שהיה מכוסה בשער ויכסה בצרעת מקום הקדקד שהיה מגולה:


ביאור המילות

"ושפח". צרעת, גמ' ומדרש (שם ושם) ורבה במדבר (פ"ו) והשי"ן שמאלית והסמ"ך אחד הוא, כמו בשורי מהם (הושע ט'), וכן שפח מספחת:

"פתהן יערה". יגלה מקום פאת ראשן. ערה ענין גילוי, כמו פשוטה ועורה. ואם נוסף בו וא"ו, יורה התגלות מקום שיש גנאי בגלותו, לגלות ערוה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"פתהן יערה" - לפי שאמרו ימהר יחישה מעשהו ומה בכך דוכס רואה אותי ביפיי ויקחני במרכבתו וכן היה ורמז הקדוש ברוך הוא למעינותיהן והיו שופעות דם זיבה ונמאסו ונשלכו מן המרכבה או ר"ל שילכו בגולה ערומות בגילוי ערוה

"ושפח" - בגמול זה תהיינה מוכות בצרעת על הקדקד

מצודת ציון

"ושפח" - מלשון ספחת הצרעת כמו שאת או ספחת (ויקרא יב)

"קדקד" - היא אמצעית הראש מקום יחלק שם השער אילך ואילך

"פתהן" - כליהן ובדרז"ל פתיא אוכמא (פסחים פח)ועל בית הרחם יאמר על שם שכל הנפתה ביצרו נפתה בה או הוא מלשון והפותות לדלתות (מלכים א' ז)

"יערה" - ענין הרקה ושפיכה כמו ותער כדה (בראשית כד)או היא ענין גלוי ערוה כמו מקורה הערה (ויקרא כ)