מ"ג ישעיהו ב יז


יז. וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

מנוקד: וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב יְהוָה לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

עם טעמים: וְשַׁח֙ גַּבְה֣וּת הָאָדָ֔ם וְשָׁפֵ֖ל ר֣וּם אֲנָשִׁ֑ים וְנִשְׂגַּ֧ב יְהוָ֛ה לְבַדּ֖וֹ בַּיּ֥וֹם הַהֽוּא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ביום ההוא" - הוא יום הדין

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק



"ושח", השם ישוח גבהות בני אדם הגדולים במעלה עצמיית (נגד גאה ורם).

"ושפל רום אנשים", שמתרוממים במעלה מקריית (כנ"ל י"א) (נגד נשא ושפל), ונשגב רק ה' לבדו, אבל:

 

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק


מצודת דוד

"ושח" - אז יושפל גבהות האדם