מ"ג ישעיהו ב ג
<< · מ"ג ישעיהו · ב · ג · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְהוָה אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהוָה מִירוּשָׁלָ͏ִם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽהָלְכ֞וּ עַמִּ֣ים רַבִּ֗ים וְאָֽמְרוּ֙ לְכ֣וּ ׀ וְנַעֲלֶ֣ה אֶל־הַר־יְהֹוָ֗ה אֶל־בֵּית֙ אֱלֹהֵ֣י יַעֲקֹ֔ב וְיֹרֵ֙נוּ֙ מִדְּרָכָ֔יו וְנֵלְכָ֖ה בְּאֹרְחֹתָ֑יו כִּ֤י מִצִּיּוֹן֙ תֵּצֵ֣א תוֹרָ֔ה וּדְבַר־יְהֹוָ֖ה מִירוּשָׁלָֽ͏ִם׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי מציון" - כי התורה האמתית היא היוצאת מציון ואין זולתה בעולם
"מדרכיו" - מה מדרכיו
"ויורנו" - המקום ילמד אותנו ע"י יודעי התורה
"והלכו" - עם לעם
"ואמרו" - אלו לאלו
מצודת ציון
"לכו" - הוא ענין לשון זרוז
"ויורנו" - ענין למודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"ואמרו". זה לזה לכו אתם ונעלה עמכם.
"אל בית", מן ההר נעלה אל בית המקדש.
"ויורנו מדרכיו", הדרכים, הם הגדולים. וארחות, הם הקטנות המסתעפות מהם, ור"ל הגם שלא יורנו רק דרכיו הגדולים שהם שרשי הדת ועיקריו, מ"מ אנחנו מעצמנו "נלכה באורחותיו" הפרטיים ושבילים הקטנים, והוא שנשתדל להשיג גם פרטי הדת ענפיו וסעיפיו (גם אמר הגם שגם מן הדרכים הגדולים לא יראה לנו רק מדרכיו מקצת דרכיו, מ"מ נחנו בשקידתנו נשיג כל הארחות כולנה, שעז"א בארחותיו בב').
"מציון", ששם היה מושב הסנהדרין והכ"ג ומלכות ב"ד. "תצא תורה", לכל העולם כמ"ש כי יפלא ממך דבר למשפט וכו' וקמת ועלית וכו', וזה היה רק בציון, "ודבר ה'", הוא דבר הנבואה "(תצא) מירושלם", ששם היו הנביאים מתאספים, שואבים רוח ה' בכל העיר, כי הנביאים לא ישבו בלשכת הגזית. וכל זה דברי העמים זה לזה:
ביאור המילות
"מדרכיו, בארחתיו". דרך וארח שניהם מיוחדים לרבים (כי זה הבדלם מן נתיב המיוחד ליחיד), רק הדרך הוא הגדול ההולך ממדינה למדינה, וממנו יסתעפו ארחות לערים ולכפרים:
"תורה ודבר ה'". מבואר למעלה (א' י'):<< · מ"ג ישעיהו · ב · ג · >>