פתיחת התפריט הראשי

מ"ג ישעיהו ב ב


פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים

מנוקד: וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְהוָה בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם.

עם טעמים: וְהָיָ֣ה׀ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֗ים נָכ֨וֹן יִֽהְיֶ֜ה הַ֤ר בֵּית־יְהוָה֙ בְּרֹ֣אשׁ הֶהָרִ֔ים וְנִשָּׂ֖א מִגְּבָע֑וֹת וְנָהֲר֥וּ אֵלָ֖יו כָּל־הַגּוֹיִֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באחרית הימים" - לאחר שיכלו הפושעים

"נכון" - מתוקן

"בראש ההרים" - בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים

"ונשא מגבעות" - יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור

"ונהרו" - יתקבצו ימשכו אליו כנהרות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באחרית הימים", בימי המשיח.

"נכון יהיה", יהיה מכונן בכל יופי והדר.

"הר בית ה'", ההר שעליו יבנה בהמ"ק.

"ונשא", על ידי הגבעות שסביבותיו שיעמוד לתלפיות עליהם יהיה מנושא עוד יותר.

"ונהרו", ימשכו אליו כנהר המושך, וימליץ שהגם שיהיה המקום גבוה מאד ימשכו אליו מרוב חשקם כנהר הנמשך בטבעו אל מקום נמוך:


ביאור המילות

"ההרים, מגבעות". הר גדול מגבעה, ההרים רקדו כאילים (הגדולים) גבעות כבני צאן (הקטנים) (תהלות קיד ד'), והגבעות סביב ההרים לרוב. וכן ירושלים היתה מכוננת בגבעה ועליה הר המוריה שבו בהמ"ק, כמ"ש הר בת ציון גבעת ירושלים (לקמן י' לב), על הר בת ציון ועל גבעתה (ל"א ד'), ר"ל ההר עצמו יהיה בראש ההרים, ויהיה מנושא יותר מסבת הגבעות שסביבותיו, והמ"ם מ"ם הסבה:

"ונהרו". לשון המשכה, ומבואר אצלי כי שם נהר מיוחד לו, בעבור המים המוגרים במורד:

"כל הגוים. עמים רבים". מוסיף שגם עמים שהם במדרגה יותר מגוים כמ"ש (למעלה א' ג') ילכו בשם ה'. ובדבר השנוים בנבואת מיכה בארתי שם במקומו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונשא" - ינשא במעלה וחשיבות

"בראש ההרים" - בהר החשוב והראש שבכל ההרים

"הר בית ה'" - ההר שיעמוד עליו בית המקדש

"באחרית הימים" - בימי המשיח

מצודת ציון

"נכון" - מוכן ומתוקן

"ונהרו" - ר"ל ימשכו אליו כנהר המושך וכן ונהרו אל טוב ה' (ירמיהו לא)