פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֶאֱדוֹם כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הַאֵין עוֹד חָכְמָה בְּתֵימָן אָבְדָה עֵצָה מִבָּנִים נִסְרְחָה חָכְמָתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֶאֱד֗וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הַאֵ֥ין ע֛וֹד חׇכְמָ֖ה בְּתֵימָ֑ן אָבְדָ֤ה עֵצָה֙ מִבָּנִ֔ים נִסְרְחָ֖ה חׇכְמָתָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בתימן" - אדום בדרומה של ארץ ישראל היא כמה שנאמר והיה לכם פאת נגב ממדבר צין ע"י אדום (במדבר לד)

"מבנים" - מדור זה

"נסרחה" - אתקלקלת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לאדום", אדום נחרבה כ"פ, וגם עתידה להחרב באחרית הימים כמו שנבא בישעיה (סי' ל"ד), ופה כלל נבואה על שני החורבנות שבזמן הזה ושל לעתיד, וכבר בארתי (ישעיה סי' כ"א) שבעת נחרב אדום אז פתוהו שכניו שיצא חוץ מגבולו, וכפי הנראה יצאו להלחם עם בני דדן, ובני דדן נתרחקו אז, ואדום רדף אחריהם, ובעת שהתרחק מגבול ארצו בא האויב והחריב את אדום, ועז"א "האין עוד חכמה בתימן" שעשו סכלות כזה להתרחק מארצם ולא שמרו את ארצם מאויב, "אבדה עצה מבנים", שעד עתה היו ביניהם נבונים ועתה "נסרחה חכמתם" והסכילו עשו, ומפרש איך היה.


ביאור המילות

"אבדה עצה מבנים". בנים פעל הקל מענין בינה, שלפעמים יתיעץ בכח תבונתו, ולפעמים עפ"י החכמה שקבל מאחרים ידע להזהר, והם אין יכולים להשתמש בכח תבונתם להוציא עצה מדעתם, וגם נסרחה חכמתם שהיה להם מכבר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נסרחה חכמתם" - הנה עתה נפסדה חכמתם ולא מצאו בה תועלת

"האין" - רצה לומר איך לא מלט נפשו ממלך בבל וכי אין עוד חכמה בתימן הוא אדום היושבת בדרומה של א"י

"אבדה עצה" - וכי אבדה עצה מאנשי בינה וכאומר הלא המה מעולם אנשי חכמה ובינה ומדוע לא עמדה להם חכמתם

"לאדום" - ר"ל על אדום אמר כה אמר ה' וגו'

מצודת ציון

"מבנים" - מלשון בינה והשכל

"נסרחה" - נבאשה ונתקלקלה

<< · מ"ג ירמיהו · מט · ז · >>