פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּאָה קָרְחָה אֶל עַזָּה נִדְמְתָה אַשְׁקְלוֹן שְׁאֵרִית עִמְקָם עַד מָתַי תִּתְגּוֹדָדִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּ֤אָה קׇרְחָה֙ אֶל־עַזָּ֔ה נִדְמְתָ֥ה אַשְׁקְל֖וֹן שְׁאֵרִ֣ית עִמְקָ֑ם עַד־מָתַ֖י תִּתְגּוֹדָֽדִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נדמתה" - נחרבה

"תתגודדי" - תשרטי באבל ובבכי

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"באה קרחה על עזה", עזה שכבר נחרבה מפרעה וניתקו שערותיה באה לה עתה קרחה לקרוח יתר שערותיה שנשארו וכן "נדמתה אשקלון שארית עמקם" אשקלון שכבר נשדדה, עתה נדמה ונכרת בם העמק שנשאר ולא נחרב אז, "עד מתי תתגודדי", היא מליצה הלציית, במה שתפס מליצת קרחה, והיה דרכם לקרוח ולהתגודד על המת, כמ"ש לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת, אמר הקרחה כבר באה, ואת תתגודדי ג"כ, עד מתי? :

ביאור המילות

"נדמתה". נכרתה ונמשך לשתים (נדמה) שארית עמקם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עד מתי תתגודדי" - עד מתי תשרטי בשרך מחמת צער ואבל כאומר הנה מאז התגודדת ממכת פרעה ועתה שנית ממכת נ"נ ועד מתי תתגודדי עוד ואמר בענין מליצת המקוננים

"נדמתה אשקלון" - נכרתה אשקלון אף השארית מהיושבים בעמקים עם כי רבים היו

"באה קרחה" - ר"ל הנה מעזה נתלש השער מכל וכל ונשארה מוקרחת ר"ל לא נשאר כלום ממנה כי פעם יכום פרעה ופעם נ"נ

מצודת ציון

"קרחה" - ענין מריטת השער וכן ולא יקרח להם (לעיל טז)

"נדמתה" - ענין כריתה וכן ער מואב נדמה (ישעיהו טו)

"תתגודדי" - ענין שריטת הבשר כמו ולא תתגודדו (דברים יד)

<< · מ"ג ירמיהו · מז · ה · >>